פירוש על תהילים 5:2

אמרי האזינה ה'. כשיש בי כח לשאול צרכי לפניך וכשאין בי כח להתפלל לפניך והדאגה עצורה בלבי בינה הגיגי הבן הגיון לבי כך מפורש במדרש כל בינה שבמקרא הטעם תחת הנון חוץ מזה וחבירו (באיוב לה) ואם בינה שמעה זאת שאינו שם דבר אלא לשון הבן כמו (משלי כג) בין תבין את אשר לפניך לפיכך הטעם תחת הבי"ת:

אמרי האזינה יהוה בינה הגיגי: מה שאוציא בפי האזינה, ומה שאהגה בלבי בינה. לפיכך אמר עם הגיגי בינה ועם אמרי האזינה. ואמר הגיגי מן הגה בהכפל עי"ן הפעל, כמו לחזיז קלות (איוב לח כה) מן חזה.

אמרי האזינה כו' הנה למדונו רז"ל שיסדר אדם תפלתו ואחר כך יתפלל ויש אשר מעת שיסדר אמריו ישמע ה' ויענהו ככתוב אצלנו על פסוק והיה טרם יקראו כו' כי מפרש ואומר מה שאמרתי שאענה טרם יקראו הוא כי עוד הם מדברים שהוא שאינם מתפללים עדיין כי אם עודם מדברים שהוא סידור הדברים תחלה להתפלל ואני אשמע וזה יאמר פה אמרי שהם אמרים בלבד לסדר קודם התפלה האזינה ואז בינה הגיגי הוא הגיון לבי הוא הכונה כי בעת סידור הדברים אדם מכוין בעצם כי שם לבו לבחור אמרים יקובלו ברצון אך אחר הסידור והדברים שגורים בפיו אז אפשר כי לשונו מורגלת ולבו בל עמו בכונה ראויה על כן אמר אמרי בסדרי האזינה וגם בינה הגיגי: