פירוש על תהילים 53:6

לא היה פחד. זה כפחד הראשון שאירע לבלשצר כי בגאולה זו פזר הקב"ה עצמו' חונך החונים עליך ירושלים כענין שנאמר המק בשרו וגו' (זכריה י"ד), וכן פתרו מנחם, ודונש פתר אותו כמו (משלי כ"ב) חנוך לנער על פי דרכו וכ' של חונך היא יסוד במלה ככ"ף של חנוך, (סא"א):

פזר עצמות. האומות החונים עליך ירושלים בימי גוג:

כי בזכות ששם פחדו פחד על כן לא היה פחד אחרי כן בהגיע עת אגרות ראשונות כי בעת ההיא כבר אלהים פזר עצמות חונך הוא המן החונה אתך בשושן הבירה ובזה היה מורך בלבבם וגם שרי עם ועם לא היו עוזרים רק את היהודים עם שאין להשיב הראשונות כי הלא הבישותה כי אלהים מאסם כי אתה ה' הבישותה את שונאי ישראל שבכל עיר ועיר מעמו של המן כי נבאשו בעיני העמים להורות כי אלהים מאסם: