פירוש על תהילים 55:3

אריד בשיחי. אתאונן בצערי כמו זכר עניי ומרודי (איכה ג׳:י״ט) וירדתי על ההרים (שופטים י״א:ל״ז) ומנחם פתר ל' ממשלה כמו ורדו בדגת הים, ושיחי לשון שיח, למי שיח (משלי כ״ג:כ״ט) (סא"א):

אריד בשיחי. כשאריד בשיחי ואהימה הקשיבה לי וענין אריד היא היללה על החולי או על הצרה:

ושמא תאמר לא ימנע או תענני בתפלה לבדה או לא תענה עד התחנה אם התפלה לא תספיק בודאי שצריך לשמוע גם התחנה ואם תספיק גם אנכי ראוי אחשוך פי מהטריח בתחנות ללא צורך הנה הוא כי מרוב שיחי וכעסי על יגוני לא אעצור כח לומר לעצמי די בתפלה לבדה כי אחרי כן עודני מתלהב בתחנה ודאגת לבי הולכת ומתמעטת על ידי שאשיחנה לפניך ברוב תחנה וזהו הקשיבה לי התפלה הנזכר וענני ועל כל זה לא אוכל לשתוק מהתחנן אחרי כן כי מרוב שיחי צריך כדי שאריד בשיחי ואמעטנו שואהימה אחר התפלות בתחנות: