פירוש על תהילים 78:31

ובחורי ישראל. נבחרים שבהם והאספסוף הם הזקנים שנאמר בהם אספה לי (שם):

אמר אף עלה. כמו עלה עשן באפו:

ואף אלהים כו' הנה בתורה נאמר ואף ה' חרה בעם ויך ה' בעם מכה רבה מאד ויהיה ענין הכתוב כי אף ה' שהוא אחד משלוחי רוגז של ה' חרה בעם ואם היה מניחו הוא יתברך היה מכלה את העם כלו כי כשניתן רשות למשחית אינו מבחין או שהיה מוצא טענה גם אל אשר לא התאוו על שלא מיחו ביד המתאוים על כן לבל יכלה האף את הכל סילקו ויך ה' בעצמו מכה רבה מאד כי טוב הוא היות מכה רבה בעם מלמות כל עם ועל כן קרא יתברך למקום ההוא קברות התאוה להורות כי שם קברו את העם המתאוים כלומר ולא יותר כאשר אם היה ע"י האף שהיה מכלה גם מה שהם בלתי מתאוים וזה יאמר פה ואף אלהים עלה בהם שהוא שעלה בהם לעשות משפט ולא עלה בידו כ"א ויהרוג האלי"ם הנזכר במשמניהם של הנקראים עם. והנקראים בני ישראל אשר גם הם שבו ויבכו עם האספסוף כד"א וישובו ויבכו גם בני ישראל הכריע והכניע בלבד משא"כ אם ע"י האף היה נעשה הדבר שגם את הכל היה מכלה. או יאמר ואף אלהים הוא המשחית עלה בהם ומה שהניח אלהים את האף הוא כי ויהרוג במשמניהם הם האספסוף ששמנו עשתו זהו מה שעשה האף ומה שעשה האלהים הנזכר הוא כי ובחורי ישראל הכריע שמנע האף לפעול בהם והכריעם ולא הרגם משא"כ אלו הניח את האף לגמור גם בישראל: