פירוש על תהילים 86:2

כי חסיד אני. שאני שומע גדופי וחרפתי ויכולת בידי להנקם ואני שותק, כך הוא באגדת תהלים, ד"א פירשו רבותינו בברכות ולא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב יושבין בכבודן ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא וכו':

שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי: לדוד שמרה נפשי כי חסיד אני לוי ור' יצחק חד אמר כך אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב ישנים עד שלש שעות ואני חצות לילה אקום להודות לך ואידך כך אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה ולא עוד אלא כל מה שאני עושה אני נמלך במפיבשת רבי ואומר לו מפיבשת רבי יפה דנתי יפה חייבתי יפה זכיתי יפה טהרתי יפה טמאתי ולא בושתי וכו':
(ברכות ד ע"א)

שמרה. השי"ן נקרא בקמ"ץ וגעיה עם הקמ"ץ להורות כי כן נקרא ולא בקמץ חטף והוא צווי כמו שמרה זאת לעולם (דהי"א כט, יח) זכרה לי אלהי לטובה (נחמיה יג, לא) שהם חטופים כמשפט, אבל זה נמשך בשי"ן בטעם להאריך נועם הניגון. וכן (מזמור טז, א) שמרני אל כי חסיתי בך: