פירוש על תהילים 95:1

לכו. כן יאמרו ישראל בימות המשיח איש לאחיו שירננו לאל שהושיעם וכבר פירשנו כי מלת לכו ולכה הוא במקומות ענין זירוז המעשה לא הליכה ממש:

לכו נרננה לה' כו' הנה קיימו וקבלו רבותינו ז"ל כי י"א מזמורים אלה שלא נזכר בהם מי עשאם משה אמרם שנזכר בראשון שהוא תפלה למשה כו' ונבא אל הענין והוא בהזכיר מאז"ל שאמרו כי דור המדבר שמתו במ' שנה נתעתדו לבא עם משה לעתיד ויהיה כי לדבר על לבם שהיו הולכים בלי חמדת הכנס לארץ עם אחיהם אמר להם לכו לעולמכם ואל תעצבו כי אני ואתם נרננה לה' אך אחר כך לפני צור ישענו הוא שם אלהים הוא שכינה שהיא חוזק לנו להושע בישועתה למה שהוא מדת הדין צריך כריעה לפניו:

לכו. הוא ענין זרוז כמו ועתה לכו ונהרגהו (בראשית ל״ז:כ׳) והלא בא אצלם נריע. מל׳ תרועה: