פירוש על תהילים 95:5

וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ: דרש בר קפרא גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ דאילו במעשה שמים וארץ כתיב אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים ואילו במעשה ידיהם של צדיקים כתיב מכון לשבתך פעלת ה' מקדש אדני כוננו ידיך השיב בבלי אחד ור' חייא שמו ויבשת ידיו יצרו ידו כתיב והכתיב יצרו א"ר נחמן בר יצחק יצרו אצבעותיו כדכתיב כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת וכו':
(כתובות ה ע"א)

אשר. זכר הארץ בכלל ועתה זכר בפרט הים והיבשה כי הכל לו כלומר בידו וברשותו:

וא"י הוא יצרה ובידו לתתה לנו כי הלא אשר לו הים מאז בראה שהיה שליש ים וב' שלישים יבשה והוא עשהו השליש השני בדור אנוש וזהו והוא עשהו מהיבשה ים ולמה לא הציף יותר הלא הוא כי יבשת היא א"י ידיו יצרו שנקראת יבשת על שאפי' כשנעשה ים כל העולם במבול נשארה יבשה כי לא גושמה ביום זעם וזה תרמוז התי"ו שהיא ת' פרסה על ת' פרסה ואותה בלבד ידיו יצרו והוא מ"ש ז"ל כי בתחלה לא ברא הב"ה אלא א''י אלא שאחר כך נתפשט השאר שנאמר עד לא עשה ארץ וחוצות והיא הגינה שלא תתפשט יותר כי בדור אנוש הגיעה עד יפו שהיא סמוכה לארץ שנאמר עד פה תבא עד יפו תבא: