פירוש על תהילים ט:17

נודע ה'. כל זה מן התהלה נודע ה' לבריות כי שליט הוא ומושל ונוקם לאויביו שהרי משפט עשה בהם יושטיצ"א בלעז:

נודע יהוה עתה נודע יי' במלחמה זו, כי נצחום ישראל במעט כח ויכלת שהיה להם כנגדם; ולא היו יכולים לנצח אותם אם לא יי' שנלחם לישראל.

ואז נתקדש שם שמים בג' דברים א' כי נודע ה' אשר לא ידעוהו ואמרו מי ה'. ב' ידעו כי משפט עשה ולא עזב את הארן. ג' כי לא בלבד מדת הדין עושה משפט כי אם גם מדת רחמים וזהו ה' משפט עשה ומאז בפועל כפיו נוקש. רשע היה ההגיון סלה כי מה שהיו הוגים ומרגלא בפומייהו סלה היה אומר נפקותא זו כי בפועל כפיו נוקש רשע לומר כי זו מדתו יתברך. הנה כי נתקדש שמך ע"י מה שפקדת עון מצרים כמדתם כלומר כן גם עתה עשה תגלה ותראה פורענות המצרים לנו בגלות לקדש שמך גלוי לכל עמים: