פירוש על תהילים עו:5

נאור אתה אדיר. לשון נאר מקדשו (איכה ב׳:ז׳) נארת ברית עבדך (לקמן פט) מנאר את אויביך וקמיך ומטאטאן מן העולם, נאור על שם מעשיו נקרא כמו חנון ורחום וקנא על שם שהוא חונן שהוא מרחם שהוא מקנא:

נאור. הנכון מן אור והוא נפעל בשקל נכון או נאור אתה כמו שאמר נודע ביהודה כי במלחמה ההיא יוודע ויגלה באור הבהיר בישראל וילחם מלחמותיו:

נאור אתה אדיר כו' אומרים בני הגלות החיל הזה כשמעם מאמר רוח הקדש כי שמה שבר רשפי קשת כי כלה ה' חמתו שפך חרון אפו במה שלא השליטם רק על ציון לבל ישלחו בישראל ידיהם הנה מזה מצאנו ראינו תשובה גדולה על קושית האומרים גוים מרקדים בהיכלו איה נוראותיו כי על כן ירמיה לא אמר הנורא ודניאל אמר גוים מרקדים בהיכלו איה גבורותיו ועל כן לא אמר הגבור אך הננו אנחנו מודים ואומרים כי ב' התארים שהם נורא וגבור אדרבא היו אז בתקפם וזהו נאור אתה שהוא נורא כדעת המתרגם שתרגם דחיל את וגם גבור וזהו אדיר במה ששמה שברת רשפי קשת יותר מהררי טרף כלומר יותר מאשר בהרי א"י כאשר כבשו ל"א מלכים שהיית טורפם לפניהם יותר היית אז נורא אדיר והוא כי אז לא היו אף וחמה נגד ישראל כי אם אדרבה נגד הגוים אך עתה הראית היותך נורא ואדיר ששברת רשפי קשת הבאים ברוגזם לפקוד על ישראל ושברת אותם שלא ישלטו רק בעצים ובאבנים: