פירוש על תהילים צ:7

כי כלינו באפך וגו'. ועל כל זאת:

כי. עתה ידבר על לשון הגלות אמר כל אדם הוא הבל אפילו אותם שהם בשלוה כל שכן אנחנו בגלות באפך שאנפת בנו על עונותינו והפסוק כפול בענין במלות שונות:

ותחת מה שעשית כדי ששינה יהיו שגם מיתתם אל שינה תתייחס ולא למיתה שהוא במותם על ידי שכינה או כח קדושה נהפוך הוא כי אדרבא כלינו באפך כי עת הסילוק שאנו כלים בו על ידי כח קדושה הוא כי אם באף הוא אחד מן המשחיתים שנקרא אף כי הוא להם מלאך המות בזעף אף ובחמתך שאם אין כח המשחית הנוטל הנפש מתייחס לאף הקשה מחמה ככתוב אצלנו במקומות רבים כי אם במתייחס לחמה לא יבצר שגם בה נבהלנו כי נפיש בעתותא דמלאך המות כמ"ש ר' יוחנן ורבא על עת שראוהו בסילוקן ומתים בבהלה הפך הצדיקים המתים מתוך שמחה כמד"א ותשחק ליום אחרון: