Dibur_hamatchil על במדבר 19:13

הנוגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים וכתיב וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנוגעת תטמא עד הערב, הא כיצד, כאן בחבורין כאן שלא בחבורין. הנוגע במת בא הכתוב ולמד על המת שמטמא במגע. הא עד שלא יאמר יש לי בדין אם מטמא באהל לא יטמא במגע, אלא אם אמרת כן ענשת מן הדין, לכך נאמר הנוגע במת ללמדך שאין עונשין מן הדין, לכך נפש אדם להביא את בן שמונה, משמע מביא את בן שמונה או מביא את דמו, תלמוד לומר נפש אדם להוציא את דמו דברי ר' ישמעאל. רבי עקיבא אומר לכל נפש אדם להביא את דמו. וטמא שבעת ימים בא הכתוב ולמד על המת שמטמא טומאת שבעה. הנוגע במת, נוגע במת טמא ואין מת עצמו טמא. נוגע במת טמא ואין בנה של שונמית טמא. אמרו בנה של שונמית כשמת כל שהיה עמו בבית טמא שבעת ימים, וכשהיה היה טהור לקודש חזרו ונגעו בו וטמאוהו הם. הרי זה אומר מטמאיך לא טמאוני ואתה טומאתני. השורף פרה ופרים הנשרפים ושעירים הנשרפים מטמאין בגדים והן עצמן אין מטמאין בגדים הרי זה אומר וכו'. האוכל מנבלת עוף טהור מטמא בגדים אבית הבליעה והוא עצמו אין מטמא בגדים הרי זה אומר וכו'. טהורי כלי חרס שהיו (מטולטלין) [משלשלין] לאויר התנור במקום (הנגע) [שנגעו] טהורין צפו משקין על גבי התנור נטמאו באחורי התנור נגעו בכלי חרס טמא הרי זה אומר וכו'. מזה שעומד בתוך משקין ומטפחת במתניו נתזו מתחת רגליו וטמאו את המטפחת חזרה המטפחת וטמאתו הרי זה אומר וכו'. מקרצות נושכות זו בזו וככרים נוגעים זה בזה ובהם גומים מלאים משקים נגע שרץ באחד מהם נטמאו וטמאו את כולם הרי זה אומר וכו'. האוכלים והמשקים המרכב והמושב שהיו מונחין תחת אבן מסמא ומשכב תחתיהן טהור, הלך טהור ועמד שם ונטמא נגע בהם טימא את כולם הרי זה אומר וכו'. קערה שהיא מלאה משקין טהורים ואחוריו טמאים ומונחים על גבי טבלא וככר של תרומה נתון עליה וצפו משקים על גבי הקערה נטמאו באחורי קערה נפלו על הטבלא וטמאוהו חזרה הטבלא וטמאה את הככר הרי הככר אומר לטבלא מטמאיך וכו':