Dibur_hamatchil על ויקרא 23:44

וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל. מלמד שהיה משה אומר להם לישראל הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג. רבי יוסי הגלילי אומר מועדי ה' נאמרו ולא נאמר שבת בראשית עמהן. בן עזאי אומר מועדי ה' נאמרו ולא נאמרה פרשת נדרים עמהן. הכי קתני מועדי ה' צריכין קידוש בית דין שבת בראשית אין צריכה קידוש בית דין. בן עזאי אומר מועדי ה' צריכין מומחה פרשת נדרים לא צריכה מומחה אלא אפילו בשלשה הדיוטות. והא בפרשת נדרים כתיב ראשי המטות אמר ר' חסדא (ואיבעית אימא) [ואיתימא] רבי יוחנן ביחיד מומחה. כיצד בודקין את העדים זוג שבא ראשון בודקין אותן ראשון ומכניסין את הגדול שבהן ואומרים לו אמור כיצד ראית את הלבנה לפני החמה או לאחר החמה לצפונה או לדרומה כמה היה גבוה ולאן היה נוטה וכמה היה רחב. אם אמר לפני החמה לא אמר כלום. ואחר כך היו מכניסין את השני ובודקין אותו אם נמצאו דבריהם מכוונים עדותן קיימת ראש בית דין אומר מקודש דאמר קרא אשר תקראו אותם קרי ביה תקראו אתם וכל העם אומרים מקודש מקודש. תרי זימני למה לי דכתיב מקראי קדש. מעשה שבאו שנים ואמרו ראינוהו בזמנו ובליל עיבורו לא נראה וקבלן רבן גמליאל. אמר רבי דוסא בן הרכינס עדות שקר העידו איך מעידין את האשה שילדה ולמחר (נמצא) כרסה בין שיניה, א"ל רבי יהושע רואה אני את דבריך. שלח לו רבן גמליאל לרבי יהושע גוזרני עליך שתבא אצלי במקלך ובמעותיך ביום הכפורים שחל להיות בחשבונך. הלך ומצאו רבי עקיבא לרבי יהושע שמצר א"ל יש לי ללמד שכל מה שעשה רבן גמליאל עשוי, שנאמ ראלה מועדי ה' אשר תקראו אותם בין בזמנם בין שלא בזמנם אין לי מועדים אלא אלו, הרי הוא אומר אתם אתם אתם שלשה פעמים אתם אפילו שוגגין אתם אפילו שוגגין אתם אפילו מוטעין אתם אפילו מזידין, בלשון הזה א"ל עקיבא נחמתני נחמתני. תנו רבנן מנין שמחללין את השבת שנאמר אלה מועדי ה' מקראי קודש וכו' (כדלעיל). אלה מועדי (כתוב למעלה ברמז שנ"ו):