Dibur_hamatchil על ויקרא 1:16

והסיר את מראתו זה הזפק, יכול יקדור בסכין ויטלנו תלמוד לומר בנצתה יטלנו עם הנוצה, אבא יוסי בן חנן אומר נוטל את הקרקבן עמה. דבי רבי ישמעאל תנא בנוצתה בנוצה שלה קודרה בסכין כמין ארובה. והשליך אותה כשרה ולא פסולה. אותה ולא חטאת העוף, אותה בהשלכה ואין עולת בהמה בהשלכה, והלא דין הוא ומה אם במקום שהכשרי את העור פסל את בית הרעי מקום שפסל את העור אינו דין שיפסול את בית הרעי תלמוד לומר אותה בהשלכה ואין עולת בהמה בהשלכה. אצל המזבח סמוך למזבח. קדמה למזרחו של כבש. אל מקום הדשן ששם יהיו נותנין את הדשן. רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר שני בית הדשנים היו שם אחד למזרחו של כבש ואחד למזרחו של מזבח זה שבמזרחו של כבש שם היו נותנין מוראת העוף ודשון מזבח הפנימי והמנורה וזה שבמזרחו של מזבח שם היו שורפין פסולי קדשים ואימורי קדשים קלים:

והסיר את מראתו אמר ר' תנחום בר חנילאי העוף הזה פורח וטס בכל העולם ואוכל מכל צד ואוכל מן הגזלות ומן החמסים אמר הקדוש ברוך הוא הואיל והזפק הזה מלא גזלות וחמסים אל יקריב לגבי המזבח אבל בהמה גדלה על אבוס בעלה ואינה אוכלת מכל צד לא מן הגזלות ולא מן החמסים לפיכך הוא מקריבה כולה לכך נאמר והקריב הכהן את הכל המזבחה. לפי שהנפש הזו גוזלת וחומסת בוא וראה כמה צער וכמה יגיעות עד שיצא מאכלה ממנה מפומא לוושטא, מוושטא לאסטומכא, מאסטומכא להמססא, מהמססא לבי כסיא, מבי כסיא לכרסא, מכרסא לבי מעיא, מבי מעיא לכרוכא קטינא, מכרוכא קטינא לכרוכא עוביא, מכרוכא עוביא לסניא דיבי, מסניא דיבי לפטטרכא, מפטטרכא לברא, בוא וראה כמה צער וכמה יגיעה עד שיצא מאכלה ממנה: