ילקוט שמעוני על התורה
והיתה לכהן כמנחה שתהא עבודתה כשרה בו. אתה אומר שתהא עבודתה כשרהבו או אינו אלא להתיר מנחת חוטא של כהנים ומה אני מקיים וכל מנחת כהן כליל תהיה מנחת נדבה אבל חובתו נאכלת. ת"ל והיתה לכהן כמנחה מקיש חובתו לנדבתו מה נדבתו אינה נאכלת אף חובתו אינה נאכלת. אמר רבי שמעון וכי נאמר והיתה לכהן כמנחתו והלא לא נאמר אלא כמנחה אלא להקיש מנחת חוטא של כהנים למנחת חטוא של ישראל מה מנחת חוטא של ישראל נקמצת אף מנחת חוטא של כהנים נקצת. אי מה מנחת חוטא של ישראל נקמצת ושיריה נאכלין אף מנחת חוטא של כהנים נקמצת ושיריה נאכלין ת"ל לכהן כמנחה ולא לאישים כמנחה הא כיצד קומץ קרב בפני עצמו ושירים בפני עצמן. והאי שתהא עבודה כשרה בו מהכא נפקא מהתם נפקא מנין לכהן שבא ומקריב קרבנותיו בכל עת ובכל שעה שירצה ת"ל ובא בכל אות נפשו ושרת. אי אי מהתם ה"א דבר שאינו בא על חטא אבל דבר הבא על חטא אימא לא. והא נמי מהכא נפקא וכפר הכהן על הנפש השוגגת בחטאה בשגגה מלמד שהכהן מכפר על ידי עצמו. אי מההיא ה"א בשוגג אין מבזיד לא קמ"ל. תניא אידך ר"ש אומר מנחת חוטא של כהנים נקמצת והקומץ קרב בעמו והשירים קרבין בעצמן. רבי אלעזר ברבי שמעון אומר הקומץ קרב בעצמו והשירים מתפזרין על בית הדשן. הוי בה רבי יוחנן בית הדשן דהיכא אי דלמעלה היינו אבוה. אי דלמטה יש לך דבר שקרב למטה, אמר ליהר' אבא דילמא לאבוד. אחיכו עליה וכי יש לך דבר שקרב לאבוד. תני אבוה דר' אבין וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל לאכילה הקשיתיו ולא ל