ילקוט שמעוני על התורה
אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים. אמרו בשעה שהפיל נמרוד הרשע את אברהם לתוך כבשן האש אמר לפניו גבריאל רבונו של עולם ארד ואציל את הצדיק מכבשן האש א"ל אני יחיד בעולמי והוא יחיד בעולמו נאה ליחיד להציל את היחיד. ולפי שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה א"ל תזכה ותציל שלשה מבני בניו:
ילקוט שמעוני על התורה
אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים כפתוהו ועקדוהו לאברהם והניחוהו על גבי הארץ והקיפו לו עצים מארבע רוחותיו ה' אמות לכל צד וגבהן של עצים ה' אמות ועד אותה שעה לא הכיר תרח את בוראו מיד באו שכניו ובני עירו וטפחו לו על ראשו א"ל בושת בושה גדולה וכלמה בן שהיית אומר עליו שהוא יורש העולם הזה והעולם הבא שרפו נמרוד באש. מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה וירד והצילו. אמר תרח בלבו שמא יעמדו ויהרגו את בני עמד ויצא משם שנאמר ויקח תרח וגו' ובשכר שיצא משם לשם שמים המליכו הקב"ה לאברהם אבינו בחייו ל"ה שנה שנאמר נשיא אלקים אתה ולהלן הוא אומר אשר נשיא יחטא מה להלן שאין על גביו אלא ה' אלקיו ומ' שנה מלך אחר מיתתו הרי ע"ה שנה ועליו הוא אומר לבבתיני אחותי כלה: