ילקוט שמעוני על התורה
וישכם אברהם וגו' ויקח לחם וגו' וישלחה בגט גרושין ולקח את הרדיד וקשר במתניה לידע שהיא שפחה. ולא עוד אלא שרצה לראות את ישמעאל בנו ולידע את הדרך אשר הלכו בה. בן י"ז שנה היה ישמעאל בצאתו מבית אביו ובזכות אברהם אבינו לא חסרו המים מן החמת וכיון שהגיע לפתח המדבר התחילה תועה אחר ע"ז של בית אביה ומיד חסרו המים ועיפה נפשו של ישמעאל בצמא והלך והשליך עצמו תחת חרולי המדבר להיות ישן עליו ואמר אלהי אברהם אבי יש לפניך תוצאות מות קח את נפשי ולא אמות בצמא ונעתר לו שנאמר כי שמע אלהים את קול הנער ושם נפתח לו הבאר שנברא בין השמשות והלכו ושתו ומלאו החמת ומשם נשאו רגליהן והלכו כל המדבר עד שהגיעו למדבר פארן ומצאו שם מוצאי מים וישבו. שלח ישמעאל ולקח לו אשה מבנות מואב ועשייה היה שמה לאחר ג' שנים הלך אברהם לראות את ישמעאל ונשבע לשרה שאינו יורד מן הגמל במקום שישמעאל שרוי שם והגיע לשם בחצי היום ומצא שם אשתו של ישמעאל אמר לה היכן הוא ישמעאל אמרה ליה הלך הוא ואמו להביא פירות ותמרים מן המדבר א"ל תני לי מעט לחם ומעט מים כי עיפה נפשי מדרך המדבר א"ל אין לי לא לחם ולא מים א"ל כשיבא ישמעאל תגיד לו את הדברים האלה ואמרי לו חלף את מפתן ביתך שאינה טובה לך ולא ראויה לך וכשבא ישמעאל הגידה לו את הדברים ובן חכם כחצי חכם והבין ישמעאל ושלחה שלחה אמו ולקחה לו אשה מבית אביה ופטימה שמה. ועוד לאחר ג' שנים הלך אברהם לראות את ישמעאל ונשבע לשרה שאינו יורד מן הגמל במקום שישמעאל שרוי שם והגיע לשם בחצי היום ומצא אשתו של ישמעאל וכו' עד מיד הוציאה ונתנה לו עמד אברהם והיה מתפלל לפני הקב"ה על בנו ונתמלא ביתו של ישמעאל מכל טוב וממון וברכות וכשבא ישמעאל הגידה לו את הדבר הזה וידע ישמעאל שעד עכשיו רחמיו עליו כרחם אב על בנים. קומי שאי את הנער ותלך ותמלא את החמת הדא אמרה מחוסרת אמנה היתה: