צרור המור על התורה
וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחוט את בנו. בלבב שלם ובנפש חפצה כדי לזכות את בניו. ויפה דקדקו רבותינו ז"ל כי לכך נקרא מאכלת כי מזכות זה אוכלים ישראל. כי השם לקח רצונו ונפשו כאלו עשאו. ולכן אמר לו אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה ממה שאתה רוצה. כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת. רבו הפירושים בזה הפסוק. והמחוור שבכולם מה ששמעתי להחכם הכולל רבי יצחק די ליאון ז"ל שהוא כמי שאומר עכשיו יש לי שני ספרים ואינו שולל בזה שלא היה לו ספר כלל אלא שהיה לו אחד בראשונה ועכשיו שקנה אחר יש לו ב'. וכן אמר בכאן עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת. ובזה אינו אומר שעד כאן לא היה יודע שהוא ירא אלהים. ועוד אחרת שלא חשכת את בנך שהיה מחודש עתה אבל לא בידיעתו. ועוד אמר פירוש אחר שלא נתחדש בכאן דבר כלל. כי הכל היה גלוי אצלו קודם הפועל. וזהו עתה קודם הפועל ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת. ולא נתחדש אצלי ידיעה. כל אלו דבריו ז"ל: