ילקוט שמעוני על התורה
ויבואו אל יעקב אביהם ויגידו לו את כל הקורות אותם מלמד שהיו הדברים עליהן קשין כקורות. ויהי הם מריקים שקיהם וגו' מלמד שחשדן אביהם ויאמר להם יעקב אביהם אותי שכלתם כבר יוסף איננו ואת בנימין תקח ועלי היו כולנה עלי להעמיד שנים עשר שבטים. את שני בני תמית א"ל בכור שוטה בניך לא בני הם. ויאמר לא ירד בני עמכם בשעה שהיה אם אומר דבר מתוקן לפני ר' טרפון הוה אומר כפתור ופרח ובשעה שהיה אומר דבר של בטלה היה אומר לא ירד בני עמכם. דבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות למימר דכל דבור לשון קשה והתניא אז נדברו יראי ה' אין נדברו אלא לשון נחת וכן הוא אומר ידבר עמים תחתינו דבר לחוד ידבר לחוד: