ילקוט שמעוני על התורה
והכהן המקריב את עולת איש פרט לעולת הקדש דברי רבי יהודה. רבי יוסי ברבי יהודה אומר אף פרט לעולת הגר. עולת איש אין לי אלא עולת איש עולת גרים נשים ועבדים מנין ת"ל עור העולה ריבה. אם כן למה נאמר עולת איש עולה שעלתה לאיש פרט לשנשחטה חוץ לזמנה וחוץ למקומה. יכול אף נשחטה שלא לשמה הואיל ולא עלתה לבעילם לשם חובה לא יהיו הכהנים זכאים בעורה ת"ל עור העולה ריבה. אין לי אלא עור העולה עורות קדשי קדשים מנין ת"ל אשר הקריב. יכול שאני מרבה אף עורות קדשים קלים, ת"ל העולה מה עולה מיוחדת קדשי קדשים יצאו קדשים קלים. רבי ישמעאל אומר עור העולה אין לי אלא עור העולה עורות קדשי קדשים מנין. ודין הוא ומה במקום שלא זכו כהנים בבשר זכו בעורות כאן שזכו בבשר אינו דים שיזכו בעורות. מזבח יוכיח שזכה בבשר ולא זכה בעורות. לא אם אמרת במזבח שלא זכה במקצתן תאמר בכהנים שזכו במקצתן הואיל וזכו במקצתן יזכו בכולן. רבי אומר כל עצמנו לא נצרכנו אלא לעור העולה בלבד שבכל מקום הוער מהלך אחר הבשר. פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים עורותיהן נשרפין עמהם שנאמר ושרפו באש את עורותם ואת בשרם ואת פרשם, חטאת ואשם וזבחי שלמי צבור ניתנין מתנה לכהן לעולם רצו להפשיט מפשיטים רצו לאכלן אוכלים אותם ואת עורותיהן. אבל העולה לפי שנאמר בה והפשיט את העולה צריך הכתוב לומר עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה. ונתן לכהן פרט לטבול יום ולמחוסר בפורים ולאונן. יכול לא יחלקו בבשר שהוא לאכילה אבל יחלקו בעורות שאינן לאכילה. ת"ל עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה פרט לטבול יום ולמחוסר כפורים ולאונן:
ילקוט שמעוני על התורה
עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה א"ר משום ר' ישמעאל נאמר לו יהיה בעולה ונאמר לו יהיה באשם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה מה אשם עצמותיו מותרים אף עולה עצמותיה מותרין. מופנה, דאי לא מופנה איכא למיפרך מה לאשם שכן בשרו מותר. לו יהיה יתירא כתיב. פרשו לפני זריקה מועלין בהם עד זריקה. לאחר זריקה מועלין בהן לעולם. ופליגא דר' אליעזר דאמר ר' אליעזר פרשו לפני זריקה מועלין בהן לעולם לאחר זריקה לא נהנין ולא מועלין:
ילקוט שמעוני על התורה
עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה א"ר משום ר' ישמעאל נאמר לו יהיה בעולה ונאמר לו יהיה באשם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה מה אשם עצמותיו מותרים אף עולה עצמותיה מותרין. מופנה, דאי לא מופנה איכא למיפרך מה לאשם שכן בשרו מותר. לו יהיה יתירא כתיב. פרשו לפני זריקה מועלין בהם עד זריקה. לאחר זריקה מועלין בהן לעולם. ופליגא דר' אליעזר דאמר ר' אליעזר פרשו לפני זריקה מועלין בהן לעולם לאחר זריקה לא נהנין ולא מועלין: