Dibur_hamatchil על שמות 12:26

והיה כי יאמרו אליכם בניכם בשורה רעה נתבשרו ישראל באותה שעה שסוף עתידה תורה להשתכח. ויש אומרים בשורה טובה נתבשרו לראות בנים ובני בנים. ויקוד העם וישתחוו למה השתחוו לפי שנאמר וחמושים עלו בני ישראל אחד מחמשה ויש אומרים אחד מחמשים. ויש אומרים אחד מחמש מאות. ר' נהוראי אומר העבודה אחד מחמש מאות לא עלו שנאמר רבבה כצמח השדה וגו' ואומר ובני ישראל פרו וישרצו שהיתה האשה יולדת ששה בכרס אחד ואת אומר אחד מחמש מאות עלו ואימתי מתו בשלשה ימי אפלה שנאמר לא ראו איש את אחיו שהיו קוברין את מתיהן והודו ושבחו שלא ראו אויביהם מפלתם וישישו. ואמרתם זבח פסח שנו רבותינו כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרין אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה חוץ מן הפסח והחטאת. ופסח מנלן דכתיב שמור את חודש האביב ועשית פסח שיהא כל עשייתך לשם פסח. אשכחן שנוי קודש שנוי בעלים מנלן. ואמרתם זבח פסח הוא שתהא זביחה לשם פסח אם אינו ענין לשנוי קודש דנפקא ליה מהתם תנהו לענין שנוי בעלים. אשכחן למצוה לעכב מנלן. הוא לעכב. בין הכא ובין הכא אשכחן זביחה שאר עבודות מנלן. הואיל וגלי גלי. רב אשי אמר הואיל וגלי גלי לא אמרינן. אלא מנלן דכתיב זאת התורה לעולה למנחה וגו'. ותניא ביום צוותו זה בכור ומעשר ופסח הקישו הכתוב לשלמים מה שלמים בין שנוי קודש בין שנוי בעלים למצוה. אף כל בין שנוי קודש בין שנוי בעלים בעינן למצוה. וכשלמים מה שלמים לא חלקת בהן בין זביחה לשאר עבודות למצוה. אף פסח לא תחלוק בו בין זביחה לשאר עבודות לעכב. ואלא הוא למה לי. לכדתניא כל מקום שנאמר הוא בזביחה אינו אלא לעכב. אבל אשם לא נאמר בו הוא אלא לאחר הקטרת אימורין הוא עצמו שלא הוקטרו אימוריו כשר: