דַּבֵּר֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן וְאָמַרְתָּ֖ אֵלָ֑יו בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙ אֶת־הַנֵּרֹ֔ת אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה יָאִ֖ירוּ שִׁבְעַ֥ת הַנֵּרֽוֹת׃
משנה תורה, הלכות בית הבחירה
שֵׁשֶׁת הַנֵּרוֹת הַקְּבוּעִים בְּשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיּוֹצְאִים מִן הַמְּנוֹרָה כֻּלָּן פְּנֵיהֶם לַנֵּר הָאֶמְצָעִי שֶׁעַל קְנֵי הַמְּנוֹרָה וְזֶה הַנֵּר הָאֶמְצָעִי פָּנָיו כְּנֶגֶד קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים וְהוּא הַנִּקְרָא נֵר מַעֲרָבִי:
משנה תורה, הלכות בית הבחירה
וְאֶבֶן הָיְתָה לִפְנֵי הַמְּנוֹרָה וּבָהּ שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת שֶׁעָלֶיהָ כֹּהֵן עוֹמֵד וּמֵיטִיב אֶת הַנֵּרוֹת וּמַנִּיחַ עָלֶיהָ כְּלֵי שַׁמְנָהּ וּמַלְקָחֶיהָ וּמַחְתּוֹתֶיהָ בִּשְׁעַת הֲטָבָה:
סדר טרוייש
בשבת של חו"ה קורין ו' בראה אתה אומר עלי עד לא תבשל גדי, ומסיים ומפטיר בחובת היום בשני ספיקי היום, ומפטיר ביחזקאל ביום בא גוג. ובשמיני עצרת קורין מצות חוקים ובכור אפי' אם לא יארע בשבת, פי' פר' עשר תעשר שכלולין שם מצות ומעשרות ובכורות וחוקי שמיטה והענקת עבד ופתיחת יד לאביונים מפני שזמן אסיפה היא, וקורין בחובת היום ביו' שמיני עצרת עד סוף הסדר. בשמחת תורה קורין וזאת הברכה ומסיימין התורה וחוזרי' ומתחילין אותה שלא יקטרג השטן לומ' ישראל שמחים בשביל שסיימו התורה, וקורין חובת היום כדאתמול. בחנוכה. יום א' כהן קורא ביום כלות משה, לוי חצי נחשון, ישראל משלימו שהוא עיקר היום ויקרא בו חצי, [וביום השני] ישראל קורא נשיא של אחריו, וכן בכל יום זו שיטת סמ"ג וכן נוהגי' בטרוייש אבל במקום רבי נתנאל מקינון נהגו שאין הג' קורין רק בנשיא אחד, כהן לוי נשיא יום ביומו, והשלישי*הגה' הרר"ן כתב ולא הפסיד השלישי כאדם הקורא בתורה וכן בכל יום השני יקרא בפרש' היום והשלישי יעבור ויקרא בפרשה שלאחריו וביום השמיני כהן ולוי בגמליאל וישראל עומד באבידון והולך וגומ' ומסיים כל הנשיאים וכל הסדר ומוסיף מן בהעלותך עד כן עשה את המנורה לסיים אותה על אודות החינוך ולמלאות עיסקי הנרות בשילהי חנוכה, והטע' שקור' בפר' בהעלותך מצא' כתוב לפי שבחנוכ' הנשיאים לא נמנה שבט לוי עמהם ונעצר בכעס א"ל הקב"ה אחריהם יתמנה בהעלותך את הנרות והן נרות של חנוכה שנקבע ע"י חשמונאי' שהיה משבט לו, ומה ראו לקרו' בחנו' בפר' חנ וכת המזרח, לפי שנגמר' מלאכת המשכן בכסליו כדאית' בתנחומ' אמר רב שמואל בר נחמני לג' חדשים נגמר' מלאכת המשכן תשרי ומרחשון כסליו, ובפסיקתא במדרש ותשלם כל המלאכה מאד עמקו מחשבות' א"ר חנינא בכ"ה בכסליו נגמר' מלאכת המשכן והיה מקופל והיו ישראל מתלוננים על משה לומ' לו למה לה הוקם מיד שמא דופי אירע בו והקב"ה היה מחשב לערב שמחת המשכן בחודש שנולד בו יצחק בא' בניסן והוקם ולא לגלג אדם עוד על משה, ומ"מ לא הפסיד כ"ה כסליו וזה ותשלם אמר הקב"ה עלי לשלם ומה שילם חנוכת בית חשמונאי. עכ"ל מחכים. חוזר לאותו נשיא. ובר"ח קורין בתמידין בפנחס מן צו את בני ישראל עד יעשה ונסכו, ובר"ח טבת פותחין בתמידין מפני שתדיר קודם ואין צריך לדלג ואמרת אליהם מפני שיש מקום לרביעי בנשיא היום אבל בר"ח א' מדלגים מפני שהרביעי הבא להכר מוסף ר"ח יתחיל ובראשי חדשיכם, ואם חל ר"ח טבת בשבת, תדיר קודם וקורין ה' בענין היום, ששי ובראשי חדשיכם, ושביעי ומפט' קורין בחנוכה,*וכתב הרר"ן דמפטיר בנירות זכריה בענין שקרא בו. ואם אירעו ב' שבתות בחנוכה שבת ראשונה מפטיר בנירות זכריה ושנייה בנירות שלמה ויעש חירום עכ"ל מחרים. זו שיטת סמג. ופה בטרוייש נהגו לקרות בתמידין בפרש' בפנחס מן צו את בני ישראל עד יעשה ונסכו גם כשחל ר"ח בשבת. בפורים קורין מן ויבא עמלק עד סוף הסדר. בפ' שקלים בס"ת השני קורין שביעי ומפטיר ראש הסדר תשא עד נפשתיכם. זכור בפר' זכור את אשר עשה עד סוף הסדר, פ' פר' אדומה שביעי ומפטיר קורין מריש חוקת עד תטמא עד הערב, בפ' החודש שביעי ומפטיר קורין בפר' החודש הזה לכם עד תאכלו מצות, ובכולהו פרשיות המפטיר אין לו לקרות ולהתחיל מן המקום שמתחיל השביעי ודיי לו לקרות ג' פסוקין, והכל כרצון החזון. ואם חל ר"ח ניסן בשבת אין קורין רק עד בהכותי את ארץ מצרים לפי שאז חל פסח בשבת' וצריך להוסיף על משכו מן והיה היום הזה לכם לזכרון כדי להרבות מקום לקוראים וב' פעמים בענין אחד למה קורין, זו שיטת סמ"ג, אמנם פה בטרוייש נהגו לקרות תמיד מן החדש עד משכו אף כשחל פסח בשבת לפי שיש מקום לז' בפרשת משכו. בפסח: