אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֽוֹן׃
שלחן של ארבע
ברכת המזון מן התורה שנא' (דברים ח) ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך, ושנינו בברייתא (ברכות פ"ז דף מח ב) וברכת זו ברכת הזן. את ה' אלהיך זו ברכת זימון, על הארץ זו ברכת הארץ, הטובה זו ברכת בונה ירושלים, וכן הוא אומר (דברים ג) ההר הטוב הזה והלבנון, אין לי אלא לאחריו לפניו מנין ת"ל אשר נתן לך משעה שנתן לך אתה חייב לברכו, דרשו רבותינו ז"ל (ברכות פ"ז מח ב) משה תקן להם לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן, יהושע תקן להם ברכת הארץ בשעה שהכניסם לארץ, דוד ושלמה תקנו ירושלים. ועוד תמצא בפ' המן רמז לברכת המזון במן עצמו, שנאמר (שמות יז) ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני ה' אלהיכם, וידיעה זאת שתזכירוהו ברכה על אכילת המן. הרביעית שהיא הטוב והמטיב ביבנה תקנוה. הצריכו רז"ל להזכיר בברכת הארץ תורה, וכן צריך שיזכיר בה ברית ושיקדים ברית לתורה שיאמר כן ברית ותורה חיים ומזון על בריתך שחתמת ועל תורתך שלמדתנו, והטעם שהצריכו להזכירם בברכת הארץ להורות שבשביל התורה זכינו לירושת הארץ. וזה טעם הקמת האבנים שהיתה כל התורה כתובה עליהן, וזהו שאמר (דברים כ״ו:א׳) למען תבא אל הארץ, פירוש למען הזכרה זו תבא אל הארץ ולפי דעתי למען אשר תוכל לבא. כלומר מה שאני מצוה לך לכתוב עליהן כל התורה למען שיהיה לך כח לבא אל הארץ כי כח התורה יכרית האויבים אשר בארץ וינחילנה לנו:
סידור רש"י
תנו רבנן מנין לברכת המזון מן התורה, שנאמר ואכלת ושבעת וברכת (דברים ח' י'), זו ברכת הזן [את ה' אלהיך זו ברכת הזמון] על הארץ זו ברכת הארץ, הטובה זו בונה ירושלים, וכן הוא [אומר] ההר הטוב הזה והלבנון (שם ג' כ"ה), אשר נתן לך (שם ח' י'), זו הטוב והמטיב, אין לי אלא לאחריו, לפניו מניין, אמרת קל וחומר כשהוא שבע מברך, כשהוא רעב לא כל שכן. רבי אומר אינו צריך, הרי הוא אומר ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך, זו ברכת הזן, אבל ברכת הזימון לרבי נפק ליה מגדלו לה' אתי (תהלים ל"ד ד'). על הארץ זו ברכת הארץ, הטובה זו בונה ירושלים, וכן הוא אומר ההר הטוב הזה והלבנון, אשר נתן לך זו הטוב והמטיב, אין לי אלא לאחריו, לפניו מניין, ת"ל אשר נתן לך, משעה שנתן לך חייב אתה לברכו. והטוב והמטיב צריך למימר בה מלכינו המלך הטוב והמטיב, רב פפא אמר צריכות שתי מלכיות חוץ מדידיה: