אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֽוֹן׃
אור המאיר
אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון. ופירש"י ההר הטוב הזה זו ירושלים והלבנון זה בית המקדש והענין כבר זכרתי התפשטותא דמשה בכל דרא ודרא ומי שיש בו מדעת קונו נקרא משה וככחו אז כחו עתה כל עצמו ומגמתו של איש צדיק ותמים במעשיו לשים עיקר מחשבותיו להשיג העליון מהתחתון ולכל מקום שנותן עיניו להסתכל רצונו בזה להכניס בקרבו התעוררת לעבודתו ית' ומכל דבר בעולם הבאה לכלל בריאה לוקח לעצמו רמיזא דחכמתא לתורה ועבודה ונפשו יודעת מאד כמו שהוא בשורש ככה נתפשט לנבראים ולכן לכל מקום שנותן עיניו לראות אינו רואה כי אם אלהות המלובש לשם והן המה פרטי הדברים שישנם בעולם כ"א כמו ציון וסימן לאורות עליונים וכמו שזכרתי למעלה בשם המגיד זצללה"ה פ"ה צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה כלומר כל מה שאתה רואה בבחי' בנות ציון המורה התלבשות המדריגות הנקראים רק בחי' ציון וסימנים לאורות עליונים הכל הוא במלך שלמה מוסב על הקב"ה מלך שהשלום שלו והנביא רמז כזה הי"י אין בציון אם מלכה אין בה וגו' הוא הדבר אשר דברתי שהוכיח על שניהם למה מתרפים מתורה ועבודה בסיבת מניעת מקרה ופגעי הזמנים וכדומה מהדברים המבטלים דעתו של אדם ובאמת אין לך שום דבר בעולם שאינו שייך לתורה ועבודה ואדרבא גם שם שם לו חק ומשפט לעבוד עבודתו ממה שקר' אותו גם שם בודאי יש התלבשות אלהות המראה ונדמה את עצמו אליו כב"י באמצעות מדריגות אלו והמה רק ציון וסימן שישיג מחמתה את הבורא ב"ה וזהו הי"י אין בציון בתמיה הלא גם בבחי' ציון וסימן גם שם התלבשות אלהות אם מלכה אין בה בודאי גם שם יש התלבשות מדות המלכות אשר מלכותו מלכות כל עולמים ובכל מקומות ממשלתם ולית אתר פנוי מינה ואין שום תירוץ בעולם לומר שדבר זה גרם לו להתרחק מתורה ותפלה כמבואר לנו פ"ה לא נגרע מעבודתכם דבר ע"ש ומכל דבר בעולם יכול להכניס בקרבו אהבתו ויראתו ית' מול דברינו בא הרמז בתורה הישנה בכל אדם ובכל זמן אעברה נא ואין נא אלא לשון בקשה זאת הוא בקשה של צדיק ומשפיך שיחו בתפלה לפניו יתברך ואראה את הארץ כלומר עם הארציות המורה מדריגות התחתונים שמלובש בהם אורות עליונים ואראה מחמתה הטובה אשר בעבר הירדן והכוונה על דרך דאיתא בזוהר וזכרנו למעלה מזה בעבר הנהר ישבו אבותיכם הנהר דאשתמודע מוסב על בינה עולם המחשבה ורצונו וחפצו של צדיק לראות ולהשיג במושכלות באמצעות התלבשות הארציות ואל יהיה לו שום מניעה מדביקות פנימיות מחשבתו לירא את ה' כל הימים באין שום מונע לזה גמר אומר את ההר הזה זו ירושלים ירא שלם להיות שלם ביראתו לפניו ית' והלבנון זה בהמ"ק לקדש ולטהר מלא קומתו מראש עד עקב להיות משכן להשראת הקדושה שישרה בבנין קומתו כי מקדש ה' והיכל ה' בני ישראל המה כמבואר למעלה בפרשת דברים ע"ש ודו"ק:
תוספתא (ליברמן)
ברכת הזימון מן התורה, שנ' ואכלת ושבעת וברכת, זו ברכת הזימון. את ה' אלהיך, זו ברכה ראשנה. על הארץ, זו ברכת הארץ. הטובה, זו ירושלם, שנא' ההר הטוב הזה והלבנון. אשר נתן לך ה', זו הטוב והמטיב. מניין שכשם שאתה מברך לאחריו כך מברך לפניו, ת"ל אשר נתן לך, משעה שנתן לך. מניין אף על ההרים ועל הגבעות, ת"ל על הארץ. מנין אף על התורה ועל המצות, ת"ל אשר נתן לך, ואו' ואתנה לך את לוחות האבן. ר' מאיר או' מנין שכשם שאתה מברך על הטובה כך אתה מברך על הרעה, ת"ל אשר נתן לך ה' אלהיך, אליך דיינך, בכל דין שדנך, בין במדת הטוב בין במדת פורענות.
בכור שור
וברכת [את] ה' [אלהיך] על הארץ הטובה. מצוה. ומכאן תקנו שלש ברכות שבברכת המזון. ואכלת א' ושבעת ב' וברכת ג', שמברך על אכילתו זהו ברכת הזן, על הארץ זהו ברכת הארץ נודה לך, הטובה אשר נתן לך, זהו בונה ירושלים דכתי' ההר הטוב הזה והלבנון. וברכת המוציא מק"ו דהשתא כשהוא שבע ונפשו קצה באוכל צריך לברך. כשהוא רעב והוא תאב ושמח על האוכל לא כל שכן? מעת' אין לירא אלא שתבעט מתוך שיפוע הטובה, ולכך אני מזהירך שלא תשכח את הק' שעשה לך כל הטובה הזאת. ואפי' כשיצערך לענותך, נתכווין לטובתך להטיבך באחריתך: