ויקרא יב:ו הלכה: משנה תורה, הלכות מחוסרי כפרה, משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין, משנה תורה, מצוות עשה וספר החינוך

הַיּוֹלֶדֶת אֵינָהּ מְבִיאָה קָרְבָּנָהּ בְּיוֹם אַרְבָּעִים לְזָכָר אוֹ בְּיוֹם שְׁמוֹנִים לִנְקֵבָה. אֶלָּא מַעֲרֶבֶת שִׁמְשָׁהּ וּמְבִיאָהּ קָרְבָּנָהּ לְמָחָר שֶׁהוּא יוֹם אַרְבָּעִים וְאֶחָד לְזָכָר וְיוֹם שְׁמוֹנִים וְאֶחָד לִנְקֵבָה וְהוּא הַיּוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (ויקרא יב ו) "וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא" וְגוֹ'. וְאִם הֵבִיאָה קָרְבָּנָהּ תּוֹךְ יְמֵי מְלֹאת לֹא יָצָאת אֲפִלּוּ הֵבִיאָה עַל וְלָדוֹת הָרִאשׁוֹנִים בְּתוֹךְ יְמֵי מְלֹאת שֶׁל וָלָד זֶה לֹא יָצָאת. עָבְרוּ יָמִים אֵלּוּ וְלֹא הֵבִיאוּ כַּפָּרָתָן הֲרֵי אֵלּוּ מַקְרִיבִין כַּפָּרָתָן לְאַחַר זְמַן. וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא הִקְרִיבוּ חַטָּאתָם אֲסוּרִים לֶאֱכל בְּקָדָשִׁים. אֲבָל הָעוֹלָה (וְהָאָשָׁם) אֵינָן מְעַכְּבִין. כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּמַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁכָּל מְחֻיְּבֵי קָרְבָּן אֵין מַקְרִיבִין עַל יָדָן אֶלָּא מִדַּעְתָּן. חוּץ מִמְּחֻסְּרֵי כַּפָּרָה שֶׁאֵין צְרִיכִין דַּעַת בְּעָלִים שֶׁהֲרֵי אָדָם מֵבִיא קָרְבָּן עַל בָּנָיו וּבְנוֹתָיו הַקְּטַנִּים אִם הָיוּ מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה וּמַאֲכִילָן בִּזְבָחִים:

עוֹלַת נָזִיר. עוֹלַת יוֹלֶדֶת. עוֹלַת מְצֹרָע. שֶׁשְּׁחָטָן בְּנֵי שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְיוֹם אֶחָד. אוֹ מְחֻסְּרֵי זְמַן בִּבְעָלִים. כְּשֵׁרִים וּטְעוּנִין נְסָכִים. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵל בְּעוֹלַת נְדָבָה אֵינוֹ פּוֹסֵל בְּעוֹלַת חוֹבָה. בֵּין עָלְתָה לַבְּעָלִים בֵּין שֶׁלֹּא עָלְתָה לָהֶם:

להקריב היולדת קרבן אחר שתטהר, שנאמר: "ובמלאות ימי טהרה" (ויקרא יב,ו).