ירמיהו ח:יג הלכה: משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים, כל בו, ספר האורה וקיצור שלחן ערוך

בְּתִשְׁעָה בְּאָב קוֹרִין בְּשַׁחֲרִית (דברים ד כה) ״כִּי תוֹלִיד בָּנִים״ וּמַפְטִירִין (ירמיה ח יג) ״אָסֹף אֲסִיפֵם נְאֻם יְיָ׳‎״. וּבְמִנְחָה קוֹרִין (שמות לב יא) ״וַיְחַל משֶׁה״ כִּשְׁאָר יְמֵי הַתַּעֲנִיּוֹת. וּבִשְׁאָר הַתַּעֲנִיּוֹת שֶׁאָנוּ מִתְעֲנִין עַל מַה שֶּׁאֵרַע לַאֲבוֹתֵינוּ קוֹרִין בְּשַׁחֲרִית וּמִנְחָה. הָרִאשׁוֹן קוֹרֵא וַיְחַל משֶׁה אַרְבַּע פְּסוּקִים. וְקוֹרֵא הַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי מִ(שמות לד א) ״פְּסָל לְךָ״ עַד (שמות לד י) ״אֲשֶׁר אֲנִי עשֶֹׁה עִמָּךְ״. וּבְתַעֲנִיּוֹת שֶׁגּוֹזְרִין אוֹתָן הַצִּבּוּר מִפְּנֵי הַצָּרוֹת כְּגוֹן בַּצֹּרֶת וְדֶבֶר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן קוֹרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּבוּ הָעָם וְיִכָּנַע לְבָבָם כְּשֶׁיִּשְׁמְעוּ אוֹתָם:

בשחר משכימין לבית הכנסת ואומרים ברכות וקרבנות ופסוקי דזמרה עד ומהללים לשם תפארתך ומשם ואילך הוא מן השירה ואין לומר שירה לעת כזאת. ואומרים תפלת יוצר כמו בחול ואומר רחם בבונה ירושלם כמו שאמר בתפלת ערבית וגומרין תפלתן ואומרים קדיש זוטא ואחר כך מוציאין ספר תורה בלתי עטרה והופכין המפה וגוללין הספר במקום שפל על גבי ספסל או על גבי קתדרא ולא על גבי המגדל. וכל כך כדי לעורר הלבבות להתאבל ולהתאונן על חרבן הבית. ויש אומרים שאין גוללין אותו אלא במקומו שלא למעט בכבודו. וקורין ג׳ בפרשת כי תוליד בנים ואומרים קדיש זוטא. והשלישי מפטיר בירמיה אסוף אסיפם ואומרי׳ אשרי ומחזירין ספר תורה למקומו. ואחר כך יושבין לארץ ואומ׳ קינות כל אחד כפי השגתו וכל המרבה לקונן ולהתאונן עליו הכתוב אומ׳ שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה. ואחר כך אומר סדר קדושה ומתחיל ובא לציון ומדלגין ואני זאת בריתי לפי שיש בו ודברי אשר שמתי בפיך. ויום זה אסור בתלמוד תורה כמו שבארנו. ואחר סדר קדושה אומר קדיש שלם. ונפטרין לבתיהם וכל אחד יושב בדד וידום. ויש מקומות שאין מקוננין עד אחר סדר קדושה והכל לפי המנהג. ואחר כך מתקבצין בב״ה וקורין איוב כלו.

ובליל תשעה באב קורין איכה, ולמחר מוציאין ספר תורה, ומשנין את המקום, וקורין בכי תוליד בנים [דברים ד' כ"ד], ומפטירין אסוף אסיפם [ירמיה ח' י"ג]: