תהילים קטז:א הלכה: משנה תורה, הלכות ברכות וכל בו

כל דבר שהוא מנהג אע"פשמנהג נביאים הוא כגון נטילת ערבה בשביעי של חג ואין צריך לומר מנהג חכמים כגון קריאת הלל בראשי חדשים ובחולו של מועד של פסח אין מברכין עליו וכן כל דבר שיסתפק לך אם טעון ברכה אם לאו עושין אותו בלא ברכה ולעולם יזהר אדם בברכה שאינה צריכה וירבה בברכות הצריכות וכן דוד אמר בכל יום אברכך:סליק הלכות ברכות.

וזהו סדר הקריאה. בכל יום שגומרין אותו מברכין אקב״ו לגמור את ההלל. ופותח הללויה. בצאת ישראל. לא לנו. ה׳ זכרנו. אהבתי. מה אשיב. הללו את ה׳. הודו. מן המצר. ונהגו לכפול מאודך עד סוף המזמור לפי שכל המזמור כפול עד אודך בפסוקים עצמן כמו מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה. ימין ה׳ רוממה ימין ה׳ עושה חיל וכן כלם ויש שאין כופלין מאנא ולמטה וכן מנהגנו. ומפסיקין וכופלין אנא ה׳ הושיעה נא ואח׳ כך כופלין אנא ה׳ הצליחה נא ואף על פי שהכל פסוק אחד לפי שאנא ה׳ הושיעה נא אמרו אחיו ואנא ה׳ הצליחה נא אמרו דוד. ואף על פי שאמרו שאין מפסיקין פסוק אלא להתלמד לתינוקות כיון שלא אמרו כלו משורר אחד מפסיקין בו. או אפשר לומר שלא אמרו שאין מפסיקין אלא בתורה ובנביאים אבל בכתובים לית לן בה. ומברכין לאחריו יהללוך ואומר קדיש שלם.