תהילים קטז:יג הלכה: שלחן של ארבע, אבודרהם, קיצור שלחן ערוך וסידור רש"י

ומדרך הותיקין מחמירין להזהר בכוס של ברכה בי' דברים שהצריכו בו. ואלו הן הדחה שטיפה חי מלא עטור ועטוף, נוטלו בשתי ידיו ואוחזו בימין ומגביהו מן הקרקע טפח, ונותן עיניו בו ומשגרו לאנשי ביתו. פירוש הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ. חי עד ברכת הארץ נותן לתוכו מים. ויש שפי' חי שיצא מן הכלי מיד סמוך לסעודה מלשון מים חיים שנשאבו מן המעין מיד. ויש שפי' חי שיהיה הכוס שלם לא חסר לפי שהכלים שבירתן זו היא מיתתן. אין מברכין על הכוס של ברכת המזון עד שיתן לתוכו מים משום דבעינן מצוה מן המובחר ודבר מזוג לפי שהיין חי מזיק הוא ועיקר חיוב הברכה הוא על דבר שאינו מזיקו. וכך אמרו אין מברכין על כוס של ברכה עד שיתן לתוכו מים, ודוקא ברכה דברכת המזון אבל ברכה דבורא פרי הגפן מברכין עליו, וכן מקדשין עליו דומיא דנסוך דכתיב (במדבר כ״ח:ז׳) הסך נסך שכר לה' בעינן יין המשכר, וכאותה שאמרו כגון זה צריך לברך עליו ולומר עליו הלל הגדול. וכבר ידעת כי היין רמז למדה"ד ומספרו שבעים, כי יש למעלה שבעים שרים ניזונים ממדת הגבורה וכולן נמשכים מן הרחמים בדוגמת יעקב השלישי שבמרכבה שיצאו ממנו שבעים נפש. ומטעם זה מנעו לנזיר להפריש עצמו מכל אשר יצא מגפן היין לפי שהוא דבק עם הרחמים כמ"ש (שם ו) איש כי יפליא לנדור נדר נזיר, ועל כן הצריכו חז"ל בכוס של ברכת המזון שהוא מן התורה שלא לברך עליו עד שיתן לתוכו מים כיון שכונת הברכה לעצם הרחמים דא"ר יוחנן (ברכות פ"ז דף נא) כל המברך על הכוס של ברכה מלא נותנין לו נחלה בלא מצרים שנא' (דברים ל״ג:כ״ג) ומלא ברכת ה' ים ודרום ירשה, ר' יוסי בר חנינא אומר זוכה ונוחל שני עולמים העוה"ז והעוה"ב שנא' ים ודרום ירשה, ור' יוחנן היה מוכיח נחלה בלא מצרים מלשון ים ודרום ירשה, ור' יוסי מודה ליה בכך ומוסיף ממה שכתוב ים ודרום ירשה ולא אמר רש לפי שהעולם הבא נברא ביו"ד והעוה"ז בה"א. ומה שאמר בו בספר הבהיר ים ודרום ירשה רש היה לו לומר וכתיב ירשה יש אומר רש הכל נתן לך ולואי שתשמור דרכיו הוא ענין פנימי ונעלם, כי ים ודרום בא לרמוז השלום והברית והם החכמה והבינה והבן זה. עיטור מעטרו בתלמידים כדאמר רב חסדא מעטר ליה בנטלי. עטוף רב פפא אמר מעטף יתיב ומברך. רב אשי פריש סודרא ארישיה. ונוטלו בשתי ידיו דכתיב (תהילים קל״ד:ב׳) שאו ידיכם קודש וברכו את ה', ואוחזו בימינו בלא סיוע כלל. ומגביהו מן הקרקע דאמר קרא (שם קטז) כוס ישועות אשא וגו'. ונותן עיניו בו דלא ליסח דעתיה מיניה. ומשגרו לאשתו כי היכי דתתברך אנשי ביתיה, הרי אלו עשרה דברים שנאמרו בכוס של ברכה וא"ר יוחנן אנו אין לנו אלא ד' ואלו הן, חי, מלא, שטיפה, הדחה. וסימניך חמשה. חי חי, מ' מלא, ש' שטיפה, ה' הדחה, או אם תרצה אמור שמח"ה מפני שכתוב (תהילים ק״ד:ט״ו) ויין ישמח לבב אנוש:

ודע והבן כי על הסעודה הזאת של תחיית המתים דרז"ל במס' פסחים (קיט) ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל וגו'. עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמול חסד לזרעו של יצחק ונותנין כוס של ברכה לאברהם לברך ואומר להם איני מברך שיצא ממני ישמעאל, נותנים ליצחק כוס של ברכה לברך ואומר איני מברך שיצא ממני עשו, נותנין לו ליעקב כוס של ברכה לברך ואומר להם איני מברך שנשאתי שתי אתיות בחייהן, נותנין לו למשה כוס של ברכה לברך ואומר להם איני מברך שלא זכיתי להכנס לארץ. נותנין לו ליהושע כוס של ברכה לברך ואמר להם איני מברך שלא זכיתי לבן. נותנין לו לדוד כוס של ברכה לברך ואומר להם אני מברך ולי נאה לברך למלך יתברך שנאמר (תהלים קטז) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא.

וטעם לארבעה כוסות האלו אמרינן בירושלמי ר' יוחנן בשם ר' בניה אמר לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים ולקחתי אתכם לי לעם וגומר כנגד והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי, ר' יהושע בן לוי אמר כנגד ארבעה כוסות של פרעה וכוס פרעה בידי ואקח את הענבים ואסחט אותם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על יד פרעה. וכתיב ונתתה כוס פרעה בידו, ור' לוי דאמ' כנגד ארבע מלכיות, ורבנין אמרי כנגד ארבע כוסות של פורעניות שעתיד הב"ה להשקות את אומות העולם כי כה אמר ה' אלקי ישראל אלי קח את כוס היין החמה הזאת מידי והשקית אותו את כל הגוים אשר אנכי שולח אותך אליהם ושתו והתגועשו והתחוללו מפני החרב אשר אנכי שולח בינותם, כוס זהב בבל ביד ה' משכרת כל הארץ מיינה שתו גוים על כן יתהוללו, כי כוס ביד ה' ויין חמר מלא מסך ויגר מזה אך שמריה ימצו ישתו כל רשעי ארץ, ימטר על רשעים פחים אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם, וכנגדן עתיד הב"ה להשקות את ישראל ארבעה כוסות של נחמות, ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי, תערוך לפני שולחן נגד צוררי דשנת בשמן ראשי כוסי רויה, כוס ישועות אשא תרין. פי' בשתי כוסות הכתו' מדבר א' לימות המשיח ואחד לעולם הבא.