כּוֹס־יְשׁוּע֥וֹת אֶשָּׂ֑א וּבְשֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֶקְרָֽא׃
פרי צדיק
כוס ישועות אשא וגו'. אומרים בהבדלה, ופסוק זה נזכר בגמרא (פסחים קיט:) שיאמר דוד בסעודה דלעתיד, ושם יתכן שהוא כוס ישועות שיהיה ישועה באמת, אך כוס הבדלה למה נקרא כוס ישועות, אך הוא כמש"א שבשבת מתעורר בהלב הרהור תשובה (מא' י"ג) וע"ז מבקשים עננו באמת ישעך שיהיה הישועה לעד, שפת אמת תכון לעד. כעין מ"ש ישעי ביום הכפורים ולכן נקרא כוס הבדלה כוס ישועות, וכמו במגילה אחר מחיית עמלק דכ' ונוח מאויביהם שהוא המנוחה מיצר הרע שנקרא אויב (כמ"ש ב"ר פ' נ"ד) גם אויביו ישלים אתו זה יצר הרע, כ' שם ליהודים היתה אורה ושמחה וגו', כן בכל שבת שזוכין למנוחה מיצר הרע אומרים בהבדלה פסוק זה ליהודים היתה אורה ושמחה וגו' דכל ענינים אלו יש בשבת אורה אומרים בסעודת שחרית נהורי' ישרי בה, ושמחה כמ"ש ישמחו במלכותך שומרי שבת. ושבת נקרא יום שמחתכם (בספרי בהעלותך) וששון זה מילה (כמ"ש מגילה טז:) ושבת ברזא דברית (כמ"ש זח"ב צ"ב ע"א) ויקר היינו תפילין שבראש והיינו התגלות עתיקא שנקרא יקר קרקפתא דתפילין שהוא כתר על הראש, ושבת יש בו התגלות עתיקא ומבקשים כן תהיה לנו כוס ישועות וגו' שישאר הקדושה קביעה גם לימי המעשה: