הלכה על ויקרא 25:15

כֵּיצַד. הֲרֵי הַנִּשְׁאָר לַיּוֹבֵל עֶשֶׂר שָׁנִים וּמָכַר לוֹ שָׂדֶה בְּמֵאָה דִּינָר. אֲכָלָהּ הַלּוֹקֵחַ שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְרָצָה הַמּוֹכֵר לִגְאל נוֹתֵן לוֹ שִׁבְעִים דִּינָר וּמַחֲזִיר שָׂדֵהוּ. וְכֵן אִם אֲכָלָהּ שֵׁשׁ שָׁנִים נוֹתֵן לוֹ אַרְבָּעִים דִּינָר וּמַחֲזִיר לוֹ שָׂדֵהוּ. לֹא גְאָלָהּ אֶלָּא הִנִּיחָהּ בְּיַד הַלּוֹקֵחַ עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל תַּחֲזֹר לַבְּעָלִים בְּלֹא דָּמִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה טו) "בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת יִמְכָּר לָךְ":

מְכָרָהּ לוֹ וְהִיא מְלֵאָה פֵּרוֹת וּלְאַחַר שְׁתֵּי שָׁנִים גְאָלָהּ אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר לוֹ הַחֲזִירֶנָּה לִי מְלֵאָה פֵּרוֹת כְּמוֹ שֶׁמָּכַרְתִּי לְךָ. לְפִיכָךְ אִם מְכָרָהּ לוֹ מְלֵאָה פֵּרוֹת לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְאָלָהּ אַחַר שְׁתֵּי שָׁנִים הֲרֵי זֶה אוֹכֵל שָׁלֹשׁ תְּבוּאוֹת בִּשְׁתֵּי הַשָּׁנִים וְאֵינוֹ מְחַשֵּׁב עִמּוֹ אֶלָּא לְפִי שְׁתֵּי שָׁנִים בִּלְבַד שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז יח) "עַל פִּי הַשָּׁנִים" לֹא עַל פִּי הַתְּבוּאוֹת:

הַמּוֹכֵר אֶת שָׂדֵהוּ בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ אֵינוֹ מֻתָּר לִגְאל לְפָחוֹת מִשְּׁתֵּי שָׁנִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה טו) "בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת יִמְכָּר לָךְ". וַאֲפִלּוּ רָצָה הַלּוֹקֵחַ אָסוּר שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה טו) "בְּמִסְפַּר שָׁנִים אַחַר הַיּוֹבֵל תִּקְנֶה מֵאֵת עֲמִיתֶךָ". אֵין פָּחוֹת מִשְּׁתֵּי שָׁנִים מֵעֵת לְעֵת מִיּוֹם הַמְּכִירָה: