משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות
אֵין טָעוּן נְסָכִין אֶלָּא עוֹלַת בְּהֵמָה וּשְׁלָמִים בִּלְבַד בֵּין הָיוּ קָרְבַּן צִבּוּר אוֹ קָרְבַּן יָחִיד אוֹ כֶּבֶשׂ יוֹלֶדֶת וְאֵילוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל הוֹאִיל וְהֵן עוֹלוֹת טְעוּנִים נְסָכִים. אֲבָל הָעוֹף וְהָאֲשָׁמוֹת וְהַחַטָּאוֹת אֵין מְבִיאִין עִמָּהֶם נְסָכִים. חוּץ מֵחַטַּאת מְצֹרָע וַאֲשָׁמוֹ שֶׁנִּתְפָּרְשׁוּ נִסְכֵּיהֶם בַּתּוֹרָה:
משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות
הַמְצֹרָע מֵבִיא עִם שְׁלֹשָׁה כְּבָשִׂים שֶׁלּוֹ שֶׁהֵן חַטָּאת וְאָשָׁם וְעוֹלָה שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים. וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁהֵן בָּאִין בִּכְלַל הַזְּבָחִים שֶׁלּוֹ עִשָּׂרוֹן עִם כָּל כֶּבֶשׂ בָּלוּל בִּרְבִיעִית הַהִין שֶׁמֶן. וּרְבִיעִית יַיִן עִם כָּל עִשָּׂרוֹן מִשְּׁלָשְׁתָּן כִּשְׁאָר נִסְכֵּי הַכְּבָשִׂים. וְהַמַּקְרִיב אֶת הַפִּלְגָּס מֵבִיא עִמּוֹ נִסְכֵּי אַיִל וְלֹא עוֹלֶה לוֹ זִבְחוֹ:
משנה תורה, מצוות עשה
להקריב המצורע קרבן אחר שיטהר, שנאמר: "וביום השמיני ייקח" (ויקרא יד,י).