משך חכמה
וכבשה אחת כו'. בתו"כ פסקא ט' אחת מלמד שמביא אחת על נגעים הרבה. הנה בתוספתא דכריתות פ"א מצורע שנתנגע וחזר ונתנגע כו' וחכמים אומרים קרבן אחד על הכל עד שיביא אשמו כו', ר"ש אומר קרבן אחד על הכל עד שיביא חטאתו, ועיי"ש, דהך פלוגתא דפליגי אם חטאת או אשם או צפרים קבעי למצורע להביא קרבן עני או עשיר, אינהו נמי פליגי לענין אם מביא קרבן אחד על הכל, ודלא כמו שכתב הכס"מ [כי נשמט מכ"ת הך תוספתא], וא"כ תנא דתו"כ דלקמן פרשתא ד' פסקא י"ג סבר דחטאת קבעה כר' שמעון (עיין ק"א שמה), ה"ה גם להביא קרבן אחר תלוי בחטאת, נמצא דאעפ"י שנתנגע משהביא אשמו, מביא לכל צרעת קרבן חטאת אחד, ולכך דריש וכבשה אחת [הוא חטאת], אחת על נגעים הרבה, אבל הרמב"ם פוסק, דאשם קובע לעשירות, וה"ה דאם נתנגע משהביא אשמו מביא שני חטאות לכל צרעת קרבן בפ"ע. ודו"ק.