הלכה על במדבר 15:30: משנה תורה ופסיקה יהודית

כָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁהִיא אֱמֶת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עֲבָדָהּ הֲרֵי זֶה מְחָרֵף וּמְגַדֵּף אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא. וְאֶחָד הָעוֹבֵד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְאֶחָד הַמְגַדֵּף אֶת ה' שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו ל) "וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה מִן הָאֶזְרָח וּמִן הַגֵּר אֶת ה' הוּא מְגַדֵּף". לְפִיכָךְ תּוֹלִין עוֹבֵד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים כְּמוֹ שֶׁתּוֹלִין אֶת הַמְגַדֵּף וּשְׁנֵיהֶם נִסְקָלִין. וּמִפְּנֵי זֶה כָּלַלְתִּי דִּין הַמְגַדֵּף בְּהִלְכוֹת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁשְּׁנֵיהֶם כּוֹפְרִים בָּעִקָּר הֵם:

מִצְוַת עֲשֵׂה לִתְלוֹת אֶת הַמְגַדֵּף וְעוֹבֵד עַכּוּ''ם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא כג) "כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי" הֲרֵי מְגַדֵּף אָמוּר וּבְעוֹבֵד עַכּוּ''ם נֶאֱמַר (במדבר טו ל) "אֶת ה' הוּא מְגַדֵּף". וְהָאִישׁ נִתְלֶה וְאֵין הָאִשָּׁה נִתְלֵית שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא כב) "כִּי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת וְתָלִיתָ אֹתוֹ":