הלכה על ויקרא 7:10: משנה תורה ופסיקה יהודית

וְלָמָּה חִלֵּק הַכָּתוּב בִּמְנָחוֹת בֵּין מְנָחוֹת הָאֲפוּיוֹת וּמִנְחַת הַסּלֶת. שֶׁהֲרֵי בַּאֲפוּיוֹת הוּא אוֹמֵר (ויקרא ז ט) "כָּל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תֵּאָפֶה בַּתַּנּוּר לַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֹתָהּ לוֹ תִהְיֶה". וּבְמִנְחַת הַסּלֶת הוּא אוֹמֵר (ויקרא ז י) "וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָה לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה אִישׁ כְּאָחִיו". שֶׁהָאֲפוּיָה כְּשֶׁחוֹלְקִין אוֹתָהּ אַנְשֵׁי בֵּית אָב כָּל שֶׁיַּגִּיעַ לוֹ חֶלְקוֹ אֲפִלּוּ כְּזַיִת פַּת הֲרֵי הוּא רָאוּי לוֹ שֶׁהֲרֵי אוֹכְלוֹ מִיָּד. אֲבָל הַסּלֶת אִם יְחַלְּקוּהָ בֵּינֵיהֶן נִמְצָא מַגִּיעַ לָזֶה מְלֹא כַּפּוֹ סלֶת אוֹ פָּחוֹת שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לֹא לָלוּשׁ אוֹתוֹ וְלֹא לֶאֱפוֹתוֹ לְפִיכָךְ הָיָה עוֹלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁיַּחְלְקוּ מִנְחָה כְּנֶגֶד מִנְחָה וְלֹא יַחְלְקוּ מִנְחָה זוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ עַל כָּל אַנְשֵׁי בֵּית אָב. הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר בָּהּ לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה אִישׁ כְּאָחִיו לוֹמַר שֶׁיְּחַלְּקוּהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים אֵין חוֹלְקִין מִנְחָה כְּנֶגֶד מִנְחָה אֲפִלּוּ מַעֲשֵׂה מַחֲבַת כְּנֶגֶד מַעֲשֵׂה מַחֲבַת אוֹ סלֶת כְּנֶגֶד סלֶת. אֶלָּא כָּל אַחַת וְאַחַת חוֹלְקִין שְׁיָרֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ:

אֵין הַקָּטָן חוֹלֵק אֲפִלּוּ בְּקָדָשִׁים קַלִּים אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְהַאֲכִילוֹ קָדְשֵׁי קָדָשִׁים. וְכֵן אִשָּׁה וְאַנְדְּרוֹגִינוּס אֵין חוֹלְקִין לָהֶם בְּקָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ כְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ז י) "אִישׁ כְּאָחִיו". אֲבָל בַּעַל מוּם בֵּין קָבוּעַ בֵּין עוֹבֵר בֵּין שֶׁנּוֹלַד בְּמוּמוֹ בֵּין שֶׁהָיָה תָּמִים וְנִפְסַל חוֹלֵק וְאוֹכֵל שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא כב) "לֶחֶם אֱלֹהָיו מִקָּדְשֵׁי הַקֳדָשִׁים" וְגוֹ'. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לַאֲכִילָה. אֲבָל אִם הָיָה טָמֵא אֵינוֹ חוֹלֵק לֶאֱכל לָעֶרֶב:

גִּבְּלָהּ בְּמַיִם וְקָמַץ כְּשֵׁרָה. לֹא נֶאֱמַר (ויקרא ז י) "חֲרֵבָה" אֶלָּא מִשֶּׁמֶן: