הלכה על איוב 17:12

ועתה אחפש במעשה בראשית, ואחל להשיב על האומר כי הלילה הולך אחר היום.²⁴ ״רבים חסרי אמונה השתבשו בעבור זה הפסוק, ואמרו כי חייב אדם לשמור יום השבת והלילה הבא אחריו…ופירשו ׳ויהי ערב ויהי בקר׳ (בראשית א ה) כרצונם, כי יום ראשון לא השלים עד בקר יום שני. ולא דברו נכונה״ (פירוש שמות טז כה, עמ׳ קו). אלו היה כן, למה לא אמר הכתוב מפורש ״מבקר עד בקר יום אחד״? או ״מאור עד בקר״? ולמה הכניס באמצע ״ויהי ערב״ (בראשית א ה)? והנה משמע הכתוב ״ויהי ערב ויהי בקר״ — כי מערב עד בקר הוא יום אחד, הפך מה שדבר בראשונה ״ויקרא אלהים לאור יום״ (שם).²⁵ ״עתה שים לבך להבין טפשות המפרשים ׳ויהי ערב ויהי בקר׳ אשר הזכרתי. כי הכתוב אומר ׳ויקרא אלהים לאור יום׳ (בראשית א ה), והוא מעת זרוח השמש עד שקעו, ׳ולחשך קרא לילה׳ (שם) מעת שקוע השמש עד זרחו. והנה הלילה הפך היום כמו שחשך הפך אור. אם כן איך יקרא מעת ערב שהוא עריבת השמש עד בקר ׳יום׳, והנה הוא לילה. והנה כתוב על אלה ׳לילה ליום ישימו׳ (איוב יז יב)״ (פירוש שמות טז כה, עמ׳ קו).

והנה החשך היה לפני האור, וככה כתוב.⁴⁵ כדכתיב ״וחשך על פני תהום״ (בראשית א ב). והתנועה הגדולה⁴⁶ ״התנועה הגדולה״ היא התנועה היומית, כלשון ראב״ע בפירושו לתהלים יט ז: ״הזכיר תנועותיו כפי תולדתו באמת, שהיא הפך התנועה הגדולה״. כוללת זמן החשך והאור, והיא נקראת ״יום״, שהוא יום שלם, עשרים וארבע שעות.⁴⁷ כך משמע מפירושו הרגיל לבראשית א ה: ״טעם ׳יום אחד׳ הוא על תנועת הגלגל״. וכן כתב בפירושו לשמות לד כא: ״היום הידוע השלם הוא תנועת הגלגל העליון ממזרח למערב בעשרים וארבע שעות״. כמו כן כתב בפירושו הקצר לשמות לה ג (עמ׳ שנא): ״פירוש ׳יום׳ על שני דרכים. האחד היום והלילה. והשני זמן ועת. כמו ׳והיה ביום ההוא׳ (ישעיה ז כג, ועוד). וכן ׳אתה עובר היום את הירדן׳ (דברים ט א)״. אבל בפירושו לשמות טז כה (עמ׳ קו) אינו משמע כן: ״דע, כי ה׳יום׳ בלשון הקדש על שני דרכים. האחת כאשר הזכרתי, כל זמן שאור השמש עומד על הארץ כנגד כל מקום…והדרך השנית, שמלת ׳יום׳ נופל על זמן קרוב או רחוק. ׳ביום הכותי כל בכור׳ (במדבר ג יג), ׳אתה עובר היום׳ (דברים ט א), ׳אל ארץ אחרת כיום הזה׳ (שם כט כז), ׳והיה ביום ההוא׳ (ישעיה ז כא, ועוד). ורבים ככה״. כמו כן כתב בשיטה אחרת לבראשית א ה (עמ׳ קנט-קס): ״אחר שהערב לילה, איך יקרא הכתוב כי הערב והבקר יקראו ׳יום אחד׳. כי הלילה הפך היום, ואיך יקרא הלילה ׳יום׳? ואין טענה ׳מיום הכותי כל בכור׳ (במדבר ג יג), כי הטעם כמו עת. כדרך ׳אתה עובר היום׳ (דברים ט א). וככה ׳יום צעקתי בלילה נגדך׳ (תהלים פח ב). והאמת כי הלילה לא יקרא ׳יום׳. והנה כתוב ׳לילה ליום ישימו׳ (איוב יז יב). וכתוב ׳שלשה ימים ושלשה לילות׳ (יונה ב א)״. ואין טענה בעבור שהקדים להזכיר ״ויקרא אלהים לאור יום״ (בראשית א ה) לפני הלילה, כי כן משפט הלשון, כאשר יזכיר שני דברים יתחיל מן האחרון. כמו ״ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו ואתן לעשו״ (יהושע כד ד). וככה ״לך יום אף לך לילה״ (תהלים עד טז), והזכיר המאור הקטן שהוא מושל בלילה לפני הגדול שהוא נכבד ממנו.⁴⁸ לשון הכתוב היא ״לך יום אף לך לילה, אתה הכינות מאור ושמש״ (תהלים עד טז), ופירש שם ראב״ע: ״מאור הוא הירח. והזכירו לפני השמש בעבור שהשלים במלת ׳לילה׳. כי כן דרך המקרא״. . גם אין לטעון שאמר הכתוב ״יוצר אור ובורא חשך״ (ישעיה מה ז), כי הקדימו לפי שיש לו יתרון מן החשך, אף על פי שהחשך היה לפני האור. כמו ״יצחק וישמעאל בניו״ (בראשית כה ט). וכן ״שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו״ (שם מט לא), והוא קבר אותה.