איוב לב:טז הלכה: ספר המחכים, ערוך השולחן וסידור רש"י

אחר כן יעידו ויאמרו זאת תורה אשר שם משה לפני בני ישראל ויש מסכת סופרים שכשהיה החזן על המגדל היה פותחו ומראה הכתב לאנשים ונשים ואז היו כולם אומרים וזאת התורה, ומכאן מנהג הנשים שהם דוחקות לראות ספר תורה ואינן יודעות למה, אך מה שהן עומדות בשעת קריאת התורה טעות הוא בידם ודרך מינות לעשות כן, משום דכתיב בעזרא וכפתחו (ו)עמדו ואינן מאמינים מה שדרשו רבותינו דעמדו היינו שתקנו שאסור לספר בשעת קריאת התורה וחבירו באיוב עמדו ולא ענו עוד, והקורא יאמר ברכו בהגבהת קול כדי להוציא אות' שלא שמעוהו.

אמרינן בסוטה (לט א): כיון שנפתח ספר תורה – אסור לספר אפילו בדבר הלכה, שנאמר בנחמיה (ח ה) כשפתח עזרא את ספר התורה לקרות בו לפני בני ישראל, כתיב: "ובפתחו עמדו כל העם". ואין עמידה אלא שתיקה, שנאמר באיוב (לב טז): "כי עמדו לא ענו עוד". ועוד כתיב שם בנחמיה: "והלוים מבינים את העם, והעם על עמדם", כלומר: שותקים. ואפילו להורות הוראה על איזה שאלה – אסור. כן פסק הרי"ף בפרק קמא דברכות (מגן אברהם סעיף קטן ד'). ויש מי שכתב דהוראה לפי שעה מותר (דרכי משה בשם רי"ו). ונראה לי דהרב יראה לפי עניין השאלה: אם היא נחוצה – ישיב, ואם לאו – ירמוז להשואל שימתין. וכן אנו נוהגים, דלפעמים באה שאלה מטעות שנמצא בספר תורה באיזה מניין דההכרח להשיב תיכף, או שאלה על דבר חולי – פשיטא שיש להשיב מיד. אבל סתם שאלות יכול השואל להמתין עד "בין גברא לגברא".

ובמקום שפוסק בשבת שחרית משם מתחיל במנחה ובשני וחמישי ובשבת הבאה, והקורא צריך שיגלול ספר תורה לאחר שקרא בו ואוחזו ביד ומברך ברכה אחרונה ואמר רבה בר רב הונא כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדברי הלכה, שנאמר (ובפתחו) [וכפתחו] עמדו כל העם (נחמי' ח' ה') ואין עמידה אלא שתיקה, שנאמר והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו (ו)לא ענו עוד (איוב ל"ב ט"ז) ר' זירא אמר ר' חסדא מהכא ואזני [כל] העם אל ספר התורה (נחמיה ח' ג'). אמר רב הונא בר רב יהודה אמר ר' מנחם אמר ר' יוסי מאי דכתיב ועוזבי ה' יכלו (ישעי' א' כ"ח), זה שמניח ספר תורה ויוצא, ר' אבהו נפיק בין גברא לגברא, בעי רב פפא בין פיסקא לפיסקא מאי, תיקו, רב ששת מהדר אפי' וגריס, אמר אנן בדידן ואינהו בדידהו, אמר ר' שפטי' אמר ר' יוחנן כל האוחז ספר תורה ערום נקבר ערום, ומקשינן ערום ס"ד, אלא אימא ערום מאותה מצוה: