פתיל תכלת
ח] ובגוף הענין שנתבאר במאמרנו שם, בביטול טענה הרביעית, דגם לכל העמים החונים על חופי הים, היה מצוי להם תכלת, ומייתינן לה מקראי דכתיבי במפלת צור (יחזקאל כז) תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך וגו' רכלי שבא אשור כלמד רכלתך המה רכליך במכללים בגלומי תכלת וגו' יעו"ש, נתבאר לנו כעת להבין לשון הש"ס במס' מנחות (מב:) אמר ליה אביי לרב שמואל בר רב יהודה, הא תכילתא היכי צבעיתו לה כו', ולכאורה אינו מובן, אמאי מיוחד לשאול שאלה זו לרב שמואל בר רב יהודה טפי מלאמוראי אחריני, דמשמעות הלשון הוא, דאביי הוי משמע ליה מסברא, דרב שמואל בר רב יהודה צריך לידע זאת, ומאי שנא רב שמואל בר רב יהודה משאר אמוראי, וכפי הנ"ל מובן היטב. דנראה דרב שמואל בר רב יהודה זה, היינו בר רבי יהודה הנדואה, הנזכר במסכת קידושין (כב:) רבי יהודה הנדואה גר שאין לו יורשין הוה כו' ופירש"י הינדואה מארץ כושי, כוש מתרגמינן הינדוא יעו"ש, ועיין יבמות (קא:) ובתוס' (שם ד"ה ואנא ובסנהדרין לו סוד"ה חדא) ובארץ הינדוא היו יכולין לצבוע צבע התכלת, שהיה התכלת מצוי שמה, כדמוכח מקרא רכלי שבא וגו' רכליך בגלומי תכלת, ושבא הוא מכלל ארץ כוש כדכתיב (בראשית י) ובני כוש סבא וחוילה וגו', ותרגום יונתן ובנוי דכוש וכו', ושום אפרכיותהום סיניראי והינדיקי וכו' יעו"ש, והגם דתרגום והינדיקי קאי על וחוילה, ולא על שבא דבסיפיה דקרא, אכן נראה, דכלהו אפרכיות דבני כוש, הגם שחלוקים בשמותיהם, כולן נכללין ג"כ בשם ארץ כוש, והיינו דתרגם יונתן (ירמיה יג) על כושי הינדואה, וכן מתרגמינן מעבר לנהרי כוש (ישעי' יח) דמעבר לנהרי הודו יעו"ש, והיינו דכל ארצות כוש נקראים בשם הינדוא, ואין להשיב על זה, הרי בבני שם איכא נמי שבא, כדכתיב (בראשית י) ואת עובל ואת אבימאל ואת שבא, וא"כ דילמא הא דכתיב במפלת צור רכלי שבא וגו' רכליך בגלומי תכלת, היינו שבא, דבני שם ולא שבא דבני כוש שנקרא הינדואה, וכן משמע לכאורה, שהרי תרי שבא כתיבי במפלת צור רכלי שבא ורעמה המה רכליך בראש כל בשם ובכל אבן יקרה וגו' רכלי שבא אשור וגו' המה רכליך במכלולים בגלומי תכלת וגו', ומשמע דשבא הראשון היינו שבא דבני כוש, ולא נזכר בו תכלת, רק המה רכליך בראש כל בשם, ושבא השני שנזכר בו תכלת, הוא שבא דבני שם, שהרי עם שבא הראשון, מזכיר רעמה שהוא מבני כוש. אכן זה אינו, דודאי שבא הראשון דמפלת צור, היינו שבא דבני שם, דהרי שבא הראשון, היינו שבא דשלמה (מלכים א' י), ומלכת שבא וגו', דהרי בשבא הראשון כתיב המה רכליך בראש כל בשם ובכל אבן יקרה, ובשבא דשלמה ג"כ כתיב (שם) ותתן למלך וגו' ובשמים הרבה מאד ואבן יקרה לא בא כבשם ההוא עוד לרוב אשר נתנה מלכת שבא למלך שלמה, ושבא דשלמה נראה ודאי, דהיינו שבא שמבני שם סמוך למדינת אשור, שהרי ידוע מקבלת האריז"ל הקדוש: במה דכתיב (שם) את כל חפצה אשר שאלה, דבא אליה ונולד ממנה נבוכדנצר, עיין פירש"י (שם) והרי נבוכדנצר היה משרי סנחריב מלך אשור, כדאמרינן בסנהדרין (צה:) יעו"ש, ואי מלכת שבא היינו שבא דבני כוש, מאי עבידתיה דנבוכדנצר שבא ממנה, להיות משרי סנחריב מלך אשור, אלא ודאי דמלכת שבא היינו שבא דבני שם, הסמוך לאשור, וממשפחה אחת, דגם אשור מבני שם נינהו, כדכתיב (בראשית י) בני שם עילם ואשור וגו', והגם שבמסכת חגיגה (יג.) אמרינן על נבוכדנצר רשע בן רשע בן בנו של נמרוד הרשע וכו', ונמרוד הוא מכוש, הרי כבר כתבו התוס' (שם ד"ה בן), לאו דוקא, שהרי כוש ילד את נמרוד, ולא מצינו אותו רשע מזרע כוש אלא על שם מעשיו כו' יעו"ש, ובאמת אינו מובן, דמשום ולא מצינו לחוד יוציאו התוס' לשון הש"ס ממשמעותו הפשוט, אכן נראה, דהא גופיה דחקיה להתוס', דכיון שידוע שהיה משרי סנחריב מלך אשור, ודאי דלא היה מזרע כוש, דמאי עבידתיה דזרע כוש להיות משרי סנחריב מלך אשור, ואם היה מזרע כוש, היה צריך למצוא חידוש זה מפורש בשום מקום, ולהכי הוציאו לשון הש"ס, בן בנו של נמרוד הרשע ממשמעותו, וכתבו לאו דוקא אלא על שם מעשיו, מיהו לפי אגדת תרגום יונתן בן עוזיאל, בהא דכתיב (שם) מן הארץ ההיא יצא אשור וגו' ותרגם יונתן מן ארעא ההיא נפק נמרוד ומלך באתור כו' יעו"ש, שפיר יש לומר שבאמת נבוכדנצר הוא מזרע נמרוד בן כוש, שנתיישב בארצות שבא, ואשור בני שם ומלך עליהם, ושפיר שהיה נבוכדנצר משרי סנחריב מלך אשור, שהרי היה מקומו בארצות בני שם, אכן התוס' ז"ל אזלי בשיטת פירש"י ז"ל, בנמוקי תורה (שם) בשם הבראשית רבה, כי אגדות חלוקות הן יעו"ש, מיהו יהיה איך שיהיה, עכ"פ מוכח, דשבא הראשון דמפלת צור, היינו שבא של בני שם, כמו שנתבאר דשבא הראשון דמפלת צור הוא שבא דשלמה, וממילא דשבא השני דמפלת צור רכלי שבא וגו' רכליך בגלומי תכלת, היינו שבא דבני כוש, והוא מכלל ארצות בני כוש הנקרא הינדוא, ומוכח שבמדינת הינדוא היו עוסקים במלאכת צביעת התכלת, שהיה התכלת מצוי שם, וכמו שנראה שלפי שהיו בקיאים במלאכת צביעת התכלת, השכילו להמציא צבע כעין צבע התכלת, שלא מן החלזון, כמו שנמצא גם עכשיו צבע זו, מובא מארץ הינדוא הנקרא אינדיקי, ולזה שאל אביי שאלה זו מרב שמואל בר רב יהודה דוקא, שבא מארץ הינדיאה שעוסקים שמה במלאכת צביעת התכלת, האי תכילתא שאתם בני הינדוי רגילים לצבוע, היכי צבעיתו לה: