הלכה על הושע 4:6

וכל השוכח דבר אחד ממשנתו מחמת שלא חזר על לימודו כראוי מעלה עליו הכתוב כאלו מתחייב בנפשו וגם עובר בלאו של תורה שנאמר רק השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך וגו' וכל מקום שנאמר השמר פן הוא לא תעשה. וקבלו חכמים שאין הכתוב מדבר בעשרת הדברות לבדן אלא הוא הדין לכל התורה כולה. ולכן למדו חכמים ג"כ מפסוק זה שכשם שחייב האדם ללמד את בנו כך ממש חייב ללמד את בן בנו כל התורה שנאמר והודעתם לבניך ולבני בניך ומה שנכתב זה גבי עשרת הדברות כמ"ש יום אשר עמדת לפני ה' וגו' הוא ללמדך שכל המלמד את בן בנו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו קבלה מהר סיני. וגם עכשיו שנכתבה תורה שבע"פ ויוכל לעיין בספרים מה ששכח אין זה מועיל כלום כי מיד ששכח עובר בלאו קודם שיעיין כמו בימיהם שעובר בלאו בשעה ששוכח אף שאח"כ יחזור וישאל מרבו וילמדנו מה ששכח ועוד שמצות התורה לא תשתנה בשינוי הדורות ולא יחליף ולא ימיר דתו לעולמים. וגם אמרו הלומד ושוכח דומה לאשה שיולדת וקוברת וכל המשכח דבר אחד מתלמודו גורם גלות לבניו שנאמר ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני:

איש אמו ואביו תיראו. תיראו כתיב לאחר אביו מיד ועוד תיראו לשון רבים ולא אמר תירא כדי לסמוך מורא בין אב לאם ובין שבתות וגו' וכאלו לאיש ולאמו ולאביו לשלשתן אמר תיראו ואת שבתותי תשמורו. שהאם והאב בכלל תיראו שלא יכעיסו את הבן כל כך שלא יוכל להתאפק עד שימרוד בהם. אמו ואביו תיראו ואת שבתותי מכאן אמר רבי יהודה הראשונים לא היו משמשים מטותיהן לא בליל ראשון ושני ושלישי בשבוע פן יולד בשבת ויבא לידי חילול שבת כי האשה יולדת ברע"א ימים כמנין הריו"ן או ברע"ב כמנין הריו"ן עם הקריאה או ברע"ג כמנין ב"ר בטנ"י ולפי שהיו נזהרים לכך היו זרעם צדיקים. זהו שנאמר (ויקרא יט ג) איש אביו ואמו תיראו ואת שבתותי. לכך בענין שבת שלש שלש בויכלו שלש מלאכתו שלש יום השביעי שלש אשר עשה ברא. בעשרת הדברות שלש פעמים שבת. וכן במשנה תורה כנגד שלשה ימים שהיו נזהרים מלשמש. כל זה אליבא דרבי יהודה שהיה אומר יולדת לתשעה אינה יולדת למקוטעים שלשה תקופות הן רע"ג לבד מז' שעות וחצי הנשארים לכל תקופה וכן להגות בתורה שלשה תקופות מט"ו באב של חמה עד ט"ו באייר של חמה וזהו שנאמר (תהלים יט ז) ותקופתו על קצותם כלומר הסר תקופת ימים והשאר צריך לעסוק יומם ולילה אם לומד כל היום בתמוז אינו מחויב ללמוד בלילה כי יום ארוך הוא ולכך אותיות של תורה ותהר וכתיב (הושע ד ו) ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני וכתיב (הושע ט יא) ושכלתים מבטן ומהריון: