הלכה על ויקרא 4:23: משנה תורה ופסיקה יהודית

מִי שֶׁלֹּא נוֹדַע לוֹ עַצְמוֹ שֶׁל חֵטְא שֶׁחָטָא. אַף עַל פִּי שֶׁיָּדַע בְּוַדַּאי שֶׁעָבַר עַל לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּרֵת. הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִקָּרְבַּן חַטָּאת. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ד כג) "אֲשֶׁר חָטָא בָּהּ" עַד שֶׁיֵּדַע הַחֵטְא שֶׁחָטָא בּוֹ. כֵּיצַד. חֵלֶב וְנוֹתָר לְפָנָיו וְאָכַל אֶת אֶחָד מֵהֶם וְאֵין יָדוּעַ אֵי זֶה אָכַל. אִשְׁתּוֹ נִדָּה וַאֲחוֹתוֹ בַּבַּיִת וְשָׁגַג וּבָא עַל אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ אֵי זוֹ מֵהֶן בָּעַל. שַׁבָּת וְיוֹם הַכִּפּוּרִים לְפָנָיו וְעָשָׂה מְלָאכָה בְּאֶחָד מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ בְּאֵי זֶה מֵהֶן עָשָׂה הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִקָּרְבַּן חַטָּאת: