הלכה על יהושע 2:6

 (שם מג א) וכל מיני דעץ מברכינן עליה בורא עצי בשמים חוץ ממושק הואיל ומין חיה הוא מברכין עליו בורא מיני בשמים. ומותבינן אין מברכין בורא עצי בשמים אלא על אפרסמון של בית רבי ועל אפרסמון של בית קיסר ועל ההדס שבכל מקום, ומפרקינן הדס וכל דדאמי ליה. נרקים היינו חבצלת השרון, אמר רב משרשיא (שם מג ב) האי נרקים דגינוניאתא מברכינן עליה בורא עצי בשמים, דדברא בורא עשבי בשמים. אמר רב ששת הני סיגלי בורא עשבי בשמים. אמר רב גידל אמר רב האי סימלק בורא עצי בשמים וסימלק היינו יסמין. ורדא בורא עצי בשמים. סוסאן בורא עצי בשמים והיינו שושנת העמקים. חיני רטיבא בורא עצי בשמים והיינו אשכל הכפר. שאה איספרס בורא עצי בשמים. אמר רב חננאל אמר רב הני חלפי ימא מברכינן עליהו בורא עצי בשמים, אמר רב זוטרא מאי קראה, (יהושע ב, ו) והיא העלתם הגגה ותטמנם בפשתי העץ דאיכא פשתן דאיקרי עץ וחליש ורכיך כוותיהו אינהו נמי עץ נינהו.

סִכְּכָהּ בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ שֶׁלֹּא דַּק אוֹתָן וְלֹא נִפְּצָן כְּשֵׁרָה שֶׁעֲדַיִן עֵץ הוּא. וְאִם דַּק וְנִפֵּץ אוֹתָן אֵין מְסַכְּכִין בּוֹ מִפְּנֵי שֶׁנִּשְׁתַּנֵּית צוּרָתוֹ וּכְאִלּוּ אֵינָן מִגִּדּוּלֵי קַרְקַע. מְסַכְּכִין בַּחֲבָלִים שֶׁל סִיב וְשֶׁל חֲלָף וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן שֶׁהֲרֵי צוּרָתָן עוֹמֵד וְאֵין הַחֲבָלִים כֵּלִים:

דין קנבוס שקורין קנבא. וכן צמר גפן שקורין קוטון. מותר לעשות מהן פתילות לצורך שבת. אע"ג דתנן כל היוצא מן העץ אין מדליקין אלא פשתן. הני קנבוס וצמר גפן לאו מן העץ. דאמרי' פ' כיצד מברכין. כל היכא דשקיל פירא הדר מפיק גווזא בורא פרי העץ. והני הענף אינו מוציא פרי בשנה שנייה. ופשתן שהוצרך להתיר לפי שקרוי עץ. (יהושע ב׳:ו׳) ותטמנם בפשתי העץ. ולא כפרש"י דאסר להן: