וְֽיָצְא֞וּ יֹשְׁבֵ֣י ׀ עָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּבִעֲר֡וּ וְ֠הִשִּׂיקוּ בְּנֶ֨שֶׁק וּמָגֵ֤ן וְצִנָּה֙ בְּקֶ֣שֶׁת וּבְחִצִּ֔ים וּבְמַקֵּ֥ל יָ֖ד וּבְרֹ֑מַח וּבִעֲר֥וּ בָהֶ֛ם אֵ֖שׁ שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים׃
שולחן ערוך, יורה דעה
אֵין שְׁגִירַת (פי' הַבְעָרָה וּבִעֲרוּ וְהִשִּׂיקוּ (יְחֶזְקֵאל לט, ט), תַּרְגּוּם וִיהוֹן שַׁגְרִין) הַתַּנּוּר מוֹעֶלֶת אֶלָּא בְּפַת, אֲבָל בִּשְׁאָר הַמִּתְבַּשְּׁלִים אֵין שְׁגִירַת הַתַּנּוּר וְלֹא הַדְלָקַת הָאֵשׁ מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, אֶלָּא הַהַנָּחָה דַּוְקָא. לְפִיכָךְ הָרוֹצֶה לְבַשֵּׁל בְּמַחֲבַת בְּתַנּוּר שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים, צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן יִשְׂרָאֵל הַמַּחֲבַת לְתוֹךְ הַתַּנּוּר, לַמָּקוֹם הָרָאוּי לְהִתְבַּשֵׁל בּוֹ. הַגָּה: וְיֵשׁ חוֹלְקִין וּסְבִירָא לְהוּ דְּהַדְלָקַת הָאֵשׁ אוֹ חִתּוּי בְּגֶחָלִים מֵהָנֵי לְעִנְיַן בִּשּׁוּל כְּמוֹ לְעִנְיַן פַּת, וְכֵן נוֹהֲגִין. (הַגָּהוֹת ש"ד וּבְאָרֹךְ וּבְמָרְדְּכַי פא"מ). וַאֲפִלּוּ חִתּוּי בְּלֹא כַּוָּנָה מְהָנֵי וּמוֹעִיל (מִמַּשְׁמָעוּת מהרא"י בְּהַגָּהַת ש"ד וְכָל בּוֹ). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלוּ לֹא חִתָּה יִשְׂרָאֵל וְלֹא הִשְׁלִיךְ שָׁם קֵיסָם, רַק שֶׁהַעוֹבֵד כּוֹכָבִים הִדְלִיק הָאֵשׁ מֵאֵשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שָׁרֵי, (או"ה שָׁם בְּשֵׁם מַהֲרַ"ם.