הלכה על ירמיהו 9:19

אֵי זֶהוּ עִנּוּי שֶׁכֻּלָּן עוֹנוֹת כְּאַחַת. קִינָה שֶׁאַחַת אוֹמֶרֶת וְכֻלָּן עוֹנוֹת אַחֲרֶיהָ. שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ט יט) "וְלַמֵּדְנָה בְנוֹתֵיכֶם נֶהִי וְאִשָּׁה רְעוּתָהּ קִינָה". בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּשְׁאָר הָעָם שֶׁמֵּתוּ. אֲבָל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁמֵּת סוֹפְדִים אוֹתוֹ בַּמּוֹעֵד וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בַּחֲנֻכָּה וּבְפוּרִים וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים אֲבָל לֹא בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי. וְאֵין סוֹפְדִין אוֹתוֹ בְּיָמִים אֵלּוּ אֶלָּא בְּפָנָיו. נִקְבַּר אֲסוּרִין בְּהֶסְפֵּד. וְיוֹם שְׁמוּעָתוֹ כִּבְפָנָיו הוּא וְסוֹפְדִין אוֹתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהִיא רְחוֹקָה: