בִּיבֹ֤שׁ קְצִירָהּ֙ תִּשָּׁבַ֔רְנָה נָשִׁ֕ים בָּא֖וֹת מְאִיר֣וֹת אוֹתָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א עַם־בִּינוֹת֙ ה֔וּא עַל־כֵּן֙ לֹֽא־יְרַחֲמֶ֣נּוּ עֹשֵׂ֔הוּ וְיֹצְר֖וֹ לֹ֥א יְחֻנֶּֽנּוּ׃ (ס)
אבודרהם
וכת' עוד כי י"ג ברכות אמצעיות הם ששה כנגד ששה ושומע תפלה כנגד כלם. ששה ראשונות באדם עצמו פתח בחונן הדעת שהוא עיקר האדם שנאמ' יראת ה' ראשית דעת ואמרו רבותי' דעה קנית מה חסרת דעה חסרת מה קנית א"ר תמה אני היאך הוא מתפלל וכל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו שנא' כי לא עם בינות הוא על כן לא ירחמנו עושהו, ואמר חונן הדעת לומר כי מתת אלהים היא בדרך חן ותחנונים לתת לטוב לפניו.