ישעיהו סב:ה הלכה: משנה תורה, הלכות שבועות, אבודרהם וסידור רש"י

וְכֵן הָאוֹמֵר לָאו לָאו שְׁתֵּי פְּעָמִים דֶּרֶךְ שְׁבוּעָה אוֹ הֵן הֵן וְהִזְכִּיר שֵׁם אוֹ כִּנּוּי הֲרֵי זֶה כְּנִשְׁבָּע. וְכֵן יָמִין שְׁבוּעָה. וּשְׂמֹאל שְׁבוּעָה. שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סב ח) "נִשְׁבַּע ה' בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ". וְכֵן הָאוֹמֵר מִבְטָא שֶׁלֹּא אֶעֱשֶׂה כָּךְ וְכָךְ וְהִזְכִּיר שֵׁם אוֹ כִּנּוּי הֲרֵי זוֹ שְׁבוּעָה:

ונוהגין בכל המקומות בשבת של ז' ימי החופה אחר שקורין בס"ת בסדר היום לקראת עם החתן בס"ת בואברהם זקן עד ולקחת אשה לבני משם וגם לאחר שמפטי' מענין הפרשה מפטירין גם כן בישעיה שוש אשיש בה' עד ישיש עליך אלהיך וכן כתו' בסדר רבי' סעדיה. ואם אירע זה הענין בשבת שמוציאין ב' ס"ת או ג' צריך לקראת תחלה הפרשיות המוטלות על הצבור ואח"כ יקרא פרשת החתן כי הראשונות הם חובה וזאת רשות.

בעל, קרקע שאינה צריכה להשקות דסגי לה במטר השמים, כדאיתא במשקין בית השלחין, בעל לישנא דמייתבותא כמו כי יבע(ו)ל בחור בתולה (ישעי' ס"ב ה') כדמתרגם ארי כמא דמתייתב עלם עם בתולתא: