הלכה על משלי 19:20

וכל זה שכתבנו, מרמז ב'ספר חסידים' במלות קצרות בסימן תשי"ז, וזה לשונו (משלי י"ט כ'): "שמע עצה" - בחיים, "וקבל מוסר" - מאחרים, שהרבה ראיתי שצוו בחלים, ובני ביתם לא עשו מצותם. וזהו שנאמר: "למען תחכם באחריתך". ואם לא עשה צואה בעוד כחותיו בו, רק סמוך למיתתו, על כל פנים יראה לצוות זה בפני עדים. וזה לשונו שם (סימן תשי"ח): כשקרבו ימי אדם למות, יצוה לפני עדים, ואפילו לאביו לא יאמין, וכל שכן לבניו ולאשתו, עד כאן לשונו. והטעם בכל זה, כי הבנים חושבים על אביהם, מכיון שכבר מת, למה צריך הוא עכשו לנכסיו? ובאמת לא כן הוא; דעכשו נחוצים המה לו יותר מהם, כי על ידיהם יוכל עתה להנצל מכח הדין.

שמע עצה וקבל מוסר. שמע עצה בחיים וקבל עצה מאחרים שהרבה ראיתי שצוו בחליים ובני ביתם לא עשו מצותם וזהו שנאמר (משלי יט כ) למען תחכם באחריתך:

כשיקרבו ימי האדם למות יצוה לפני עדים ואפי' לאביו לא יאמין כ"ש לבניו ולאשתו ואם יודע שאביו אינו נאמן לא יעזוב ביד אביו רק ביד ירא שמים נאמן שאם לא כן אתה פושע וקשה יותר מן הגזל שהרי הגזלן יכול להשיב הגזילה אבל זה לאחר מיתה אין תשובה ואין כפרה ועליו נאמר (קהלת ז יג) כי מי יוכל לתקן את אשר עותו מעוות לא יוכל לתקון וזהו שנאמר (משלי יט כ) למען תחכם באחריתך: