לָכֵ֛ן עַתָּ֥ה יִגְל֖וּ בְּרֹ֣אשׁ גֹּלִ֑ים וְסָ֖ר מִרְזַ֥ח סְרוּחִֽים׃ (פ)
שולחן ערוך, יורה דעה
אֵין הַמְנַחֲמִים רַשָּׁאִים לִפְתֹּחַ, עַד שֶׁיִּפְתַּח הָאָבֵל תְּחִלָה. וְהָאָבֵל מֵסֵב בָּרֹאשׁ, וְכֵיוָן שֶׁנִּעְנַע הָאָבֵל בְּרֹאשׁוֹ, בְּעִנְיָן שֶׁנִּרְאֶה שֶׁפּוֹטֵר אֶת הַמְנַחֲמִים, אֵינָם רַשָּׁאִים לֵישֵׁב אֶצְלוֹ. אֵין אָבֵל אוֹ חוֹלֶה חַיָּבִים לַעֲמֹד, אֲפִלּוּ מִפְּנֵי נָשִׂיא (פ' א"מ).