וְהָפַכְתִּ֨י חַגֵּיכֶ֜ם לְאֵ֗בֶל וְכָל־שִֽׁירֵיכֶם֙ לְקִינָ֔ה וְהַעֲלֵיתִ֤י עַל־כָּל־מָתְנַ֙יִם֙ שָׂ֔ק וְעַל־כָּל־רֹ֖אשׁ קָרְחָ֑ה וְשַׂמְתִּ֙יהָ֙ כְּאֵ֣בֶל יָחִ֔יד וְאַחֲרִיתָ֖הּ כְּי֥וֹם מָֽר׃
משנה תורה, הלכות אבל
רֶמֶז לְאָבֵל שֶׁאָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ח י) "וְהָפַכְתִּי חַגֵּיכֶם לְאֵבֶל" מָה חַג אָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה אַף אָבֵל אָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה. וּכְשֵׁם שֶׁהוּא אָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה כָּךְ הוּא אָסוּר לִשָּׂא וְלִתֵּן בִּסְחוֹרָה וְלֵילֵךְ מִמְּדִינָה לִמְדִינָה בִּסְחוֹרָה:
שולחן ערוך, יורה דעה
אֵלוּ דְּבָרִים שֶׁהָאָבֵל אָסוּר בָּהֶם: בִּמְלָאכָה, בִּרְחִיצָה וְסִיכָה וּנְעִילַת הַסַנְדָּל וְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, וְאָסוּר לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה, וְאָסוּר בִּשְׁאֵלַת שָׁלוֹם וּבִכְבִיסָה, וְחַיָּב בַּעֲטִיפַת הָרֹאשׁ וּבִכְפִיַּת הַמִּטָּה, כָּל שִׁבְעָה, וְאָסוּר לְהַנִּיחַ תְּפִלִין בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, וְאָסוּר בְּגִהוּץ וּבְתִסְפֹּרֶת וְשִׂמְחָה וְאִחוּי קֶרַע כָּל ל' יוֹם וְכָל דִּבְרֵי אֲבֵלוּת נוֹהֲגִין בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה (בִּתְשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ"א סִימָן תמ"ו).
שולחן ערוך, יורה דעה
אָבֵל אָסוּר לְהַנִּיחַ תְּפִלִין בְּיוֹם רִאשׁוֹן; וְאַחַר שֶׁהֵנֵץ הַחַמָּה בְּיוֹם שֵׁנִי, מֻתָּר לַהֲנִיחָם.