הלכה על שמות 12:4

אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח אֶלָּא לִמְנוּיָיו שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב ד) "תָּכֹסּוּ עַל הַשֶּׂה" מְלַמֵּד שֶׁמִּתְמַנִּים עָלָיו כְּשֶׁהוּא חַי. וְאֵלּוּ הַמִּתְמַנִּים עַל הַפֶּסַח הֵם הַנִּקְרָאִים בְּנֵי חֲבוּרָה:

אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח אֶלָּא עַל מִי שֶׁרָאוּי לֶאֱכל. הָיָה אֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרָה קָטָן אוֹ זָקֵן אוֹ חוֹלֶה אִם יָכוֹל לֶאֱכל כְּזַיִת שׁוֹחֲטִין עָלָיו וְאִם לָאו אֵין שׁוֹחֲטִין עָלָיו שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב ד) "אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ" עַד שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לֶאֱכל. אֲפִלּוּ חֲבוּרָה שֶׁל מֵאָה וְאֵין כָּל אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לֶאֱכל כְּזַיִת אֵין שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן:

כָּל מִצְוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים חַיָּבִים חוּץ מִ"בַּל תַּשְׁחִית" וּ"בַל תַּקִּיף" וּ"בַל יִטָּמֵא כֹּהֵן לַמֵּתִים" (משנה קידושין א ז). וְכָל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהִיא מִזְּמַן לִזְמַן וְאֵינָהּ תְּדִירָה נָשִׁים פְּטוּרוֹת חוּץ מִקִּדּוּשׁ הַיּוֹם וַאֲכִילַת מַצָּה בְּלֵילֵי הַפֶּסַח וַאֲכִילַת הַפֶּסַח וּשְׁחִיטָתוֹ וְהַקְהֵל וְשִׂמְחָה שֶׁהַנָּשִׁים חַיָּבוֹת: