הלכה על שמות 30:11

רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת קוֹרִין בְּפָרָשַׁת (שמות ל יא טז) ״שְׁקָלִים״ וּמַפְטִירִין בִּ(מלכים ב יב ג) ״יהוֹיָדָע הַכֹּהֵן״. וְכֵן אִם חָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר לִהְיוֹת בְּתוֹךְ הַשַּׁבָּת וַאֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת מַקְדִּימִין וְקוֹרִין בַּשַּׁבָּת שֶׁלְּפָנָיו בְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים. בַּשְּׁנִיָּה קוֹרִין (דברים כה יז) ״זָכוֹר״ וּמַפְטִירִין (שמואל א טו ב) ״פָּקַדְתִּי אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה עֲמָלֵק״. אֵי זוֹ הִיא שַׁבָּת שְׁנִיָּה כָּל שֶׁחָל פּוּרִים לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ וַאֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת. בַּשְּׁלִישִׁית קוֹרִין (במדבר יט א) ״פָּרָה אֲדֻמָּה״ וּמַפְטִירִין (יחזקאל לו כה) ״וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם״. וְאֵי זוֹ הִיא שַׁבָּת שְׁלִישִׁית הַסְּמוּכָה לָרְבִיעִית. בָּרְבִיעִית קוֹרִין (שמות יב ב) ״הַחֹדֶשׁ הַזֶּה״ וּמַפְטִירִין (יחזקאל מה יח) ״בְּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ״. וְאֵי זוֹ הִיא רְבִיעִית כָּל שֶׁחָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ וַאֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת:

שאילתא דמחייבין דבית ישראל למיקרא בסיפי׳ ולאגמורי באוריית׳ ולאפטורי בנביא יומא בענייניה הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג דכתיב וידבר משה את מועדי ה׳ אל בני ישראל ומצוה שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו ולמדרש נמי בעניינה דיומא כדתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר משה תקן לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג בחנוכה קרינן בנשיאים בפורים קרינן בויבא עמלק ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים ואמר רבי יצחק נפחא ראש חדש אדר שחל להיות בשבת מביאין שלשה ספרי תורות וקורין אחת עניינו של יום ואחת בראש חודש ואחת בכי תשא ואמר רבי יצחק נפחא ראש חדש טבת שחל להיות בשבת מביאין שלשה ספרי תורות וקורין אחד בעניינו של יום ואחד בראש חדש ואח׳ בשל חנוכה בחנוכה ובפורים קורין שלשה בראשי חדשים ובחולו של מועד קורין ד׳ דאיכא מוסף מוסיפין גברא ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים חל להיות בתוך השבת מקדימין וקורין בפרשת שקלים ובשבת אחרת מפסיקין בשנייה זכור בשלישי פרה אדומה ברביעית החדש ואם חל להיות בששי בחמישית החדש אחר כך חוזרין לכסדרן לכל מפסיקין בראשי חדשים בחנוכה ובפורים בתעניות ובמועדות וביום הכפורי׳ בפסח קורים בפרשת מועדות וסימן מש"ך תור"א קד"ש בכספ"א פס"ל במדבר"א של"ח בוכר"א בעצרת בחדש השלישי וביום שני כל הבכור בראש השנה יום ראשון וה׳ פקד את שרה יום שני והאלהים נסה את אברהם ביום הכפורים אחרי מות בחג בקרבנות החג בחנוכה בנשיאים בפורים ויבא עמלק בראשי חדשים ובראשי חדשיכם במעמדות במעשה בראשית בתעניות ויחל משה בשני ובחמישי ובשבת ובמנחה קורין כסדרן ואינו עולה להם מן המניין שנאמר וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל מצוותן שיהו קורין כל אחד ואחר בזמנו:

שַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר הַסָּמוּךְ לְנִיסָן, הִיא שַׁבָּת פָּרָשַׁת שְׁקָלִים. וְאִם חָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בַּשַׁבָּת, אֲזַי הִיא שַׁבָּת שְׁקָלִים. וּמוֹצִיאִין שְׁלֹשָׁה סִפְרֵי תוֹרָה, בָּרִאשׁוֹן קוֹרִין שִׁשָּׁה בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ. בַּשֵּׁנִי, קוֹרִין לַשְׁבִיעִי בְּשֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּמַתְחִילִין וּבְיוֹם הַשַׁבָּת, וְאוֹמְרִים חֲצִי קַדִּישׁ (עַיֵן לְעֵיל סִימָן עח סָעִיף א וְסִימָן עט סָעִיף א). וּבַשְּׁלִישִׁי, קוֹרִין מַפְטִיר בְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים, וּמַפְטִירִין הַפְטָרַת שְׁקָלִים. אִם טָעוּ וְהִתְחִילוּ לִקְרוֹת תְּחִלָּה בְּפָרָשַת שְׁקָלִים, גּוֹמְרִים, וְהַמַּפְטִיר קוֹרֵא בְּשֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּמַפְטִיר גַּם כֵּן הַפְטָרַת שַׁבָּת וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ.