הלכה על שמות 9:21

ואשר הביא זה המפרש בצרה הזאת בעבור שחשבו רבים כי ״בראשית ברא אלהים״ (שם א א) כאלו כתוב ״בראשית בְּרֹא אלהים את השמים ואת הארץ, הארץ היתה תהו ובהו״, שהיתה נעדרת, והטעם שאיננה. והחשך העדר האור והטעם איננו.²⁶ ״החשך איננו כלום רק העדר האור״ (פירוש ישעיה מה ז). וזה הפירוש איננו נכון כלל. כי מה צורך היה לו להזכיר השמים אחר שלא פירש אם היו תהו כמו הארץ? ועוד מדרך הלשון מה הטעם לתוספת הוי״ו?²⁷ ״האומר כי פירושו ׳בראשית ברוא האלהים (ו)הארץ היתה תהו׳, איננו נכון. כי היה ראוי שיחל ׳ראשית׳, כמו ׳ה׳ קנני ראשית דרכו׳ (משלי ח כב). ועוד, מה טעם לו״ו ׳והארץ׳? ועוד, למה הזכיר הארץ לבדה והניח השמים? ועוד, ראינו כי הנביא אומר ׳ראיתי את הארץ והנה תהו׳ (ירמיה ד כג), והנעדר איננו נראה״ (שיטה אחרת לבראשית א א, עמ׳ קנה). ואין כמו זאת הווי״ן הנוספים בפועלים, כמו ״ביום השלישי וישא אברהם את עיניו״ (שם כב ד), ״ויעזב את עבדיו״ (שמות ט כא), כי הם כפ״א רפה בלשון ישמעאל,²⁸ ״וי״ו ׳ולא עליהם יהיה הגשם׳ כפ״ה רפה בלשון ישמעאל. וכמוהו ׳ביום השלישי וישא אברהם את עיניו׳ (בראשית כב ד), ׳ויעזוב את עבדיו׳ (שמות ט כא), ׳והאבן הזאת׳ (בראשית כח כב). ואין יכולת באדם לפרש זאת בלשון אחרת, כי לא ימצא זה הלשון כי אם בלשון ישמעאל ובלשון הקודש״ (פירוש זכריה יד יז). שמתכונת לשונם כלשון הקדש.²⁹ ״לשון ישמעאל קרוב מאד ללשון הקדש, כי בנייניו ואותיות יהו״א והמשרתים ונפעל והתפעל והסמיכות דרך אחת לשתיהן, וכן בחשבון, ויותר מחצי הלשון ימצא כמוהו בלשון הקדש״ (פירוש שיר השירים ח יא, הפעם הראשונה). ובשמות אין וי״ו נוסף.³⁰ אולם בפירושו לבראשית א א (עמ׳ יד) כתב: ״אל תתמה על וי״ו ׳והארץ׳, כי פירושו כפ״א רפה בלשון ישמעאל״. וכן כתב בפירושו לויקרא ז טז: ״וי״ו ׳והנותר ממנו׳ כפ״א רפה בלשון ישמעאל, וכמוהו ׳ויעזוב את עבדיו׳ (שמות ט כא), גם ׳והארץ היתה תהו ובהו׳ (בראשית א ב)״. ועוד, כי לפי הפירוש הזה לא יהיו הרוח והמים נבראים, וכתוב בספר תהלות על שניהם ״כי הוא צוה ונבראו״ (קמח ה).³¹ לשון הכתוב ״הללוהו שמי השמים והמים אשר מעל השמים. יהללו את שם ה׳ כי הוא צוה ונבראו״, ופירש שם ראב״ע: ״הזכיר שמי השמים והוא כדור אש שהוא סמוך אל כדור הלבנה, ואחר כן הזכיר כדור הסגריר — ׳והמים אשר מעל השמים׳. עד כה גבול העולם העליון״. גם החשך נברא, וכן כתוב ״יוצר אור ובורא חשך״ (ישעיה מה ז).³² ״אין מלת ׳ברא׳ כאשר חשבו רבים לעשות את שאינו ישנו…ומלת ׳ברא׳ כמו ׳וברא אותהן׳ (יחזקאל כג מז), לשון חתוך וגזרה, ואם זאת הגזרה מבנין הכבד. על כן כתוב ׳בורא קצות הארץ׳ (ישעיה מ כח) בעבור כי הקצוות אינן גופות. וככה ׳ובורא חשך׳ (שם מה ז), כי החשך איננו דבר רק הוא העדרת דבר. ובעל ספר יצירה יקראנה ׳תמורה׳, ׳תמורת חיים מות, תמורת עושר עוני, תמורת חכמה אולת׳ (פרק ד משנה א). והצל איננו דבר רק דמות העדרת דבר״ (שיטה אחרת לבראשית א א, עמ׳ קנה-קנו). כמו כן כתב בפירושו לישעיה מה ז: ״ובורא חשך — מגזרת בריאה, כטעם גזירה, כי החשך איננו כלום רק העדר האור״.