כִּי֩ עֲנַ֨ן יְהוָ֤ה עַֽל־הַמִּשְׁכָּן֙ יוֹמָ֔ם וְאֵ֕שׁ תִּהְיֶ֥ה לַ֖יְלָה בּ֑וֹ לְעֵינֵ֥י כָל־בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּכָל־מַסְעֵיהֶֽם׃
בן איש חי
כי ענן ה' על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם (שמות מ,לח), נראה לי בס"ד בהקדים מה שכתב רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות דף נ"ב בדרוש א' דערבית, וזה לשונו: אבל תפילת ערבית איננה דומה לתפילת שחרית כי אז שהיה בוקר והיה החסד מתעורר בו היה בנו כח ויכולת להעלות ד' עולמות מן העשיה עד האצילות, ולכן נסדרו אותם סדרים של הקרבנות והזמירות והיוצר והעמידה כנזכר לעיל במקומו באורך, אבל עתה בערבית כיון שהוא דין אין בנו כח רק להעלות היכלי הבריאה בלבד שהוא עולם העליון מכולם ואין בו קליפות, ואילו היה דינא קשיא לא היינו מעלים אפילו היכלי הבריאה, אבל כיון שהוא דינא רפיא אנחנו יכולים להעלותם, ועם כל זה אין אנחנו מזכירין מהם אלא רק היכלי הרחמים בלבד עד כאן לשונו, וידוע כי הענין הוא בסוד החסד והוא השולט יומם, ואש הוא הדין והגבורה תהיה לילה בו ששולט בלילה, אך נקיט אש בטעם זקף גדול שמספרו כ"ו כמנין שם הוי"ה, לרמוז שהוא דינא רפיא שנרפא ע"י הארת שם הוי"ה מלמעלה, ולכן ענן שהוא החסד שולט יומם, לכך יהיה ממנו עזר וסיוע לעיני כל בית ישראל הם התפילות של בית ישראל שמכונים בשם עינים בכל מסעיהם רוצה לאמר בכל ארבעה עולמות כי כל עולם מסע בפני עצמו:
ספר חסידים
לא יגור איש ירא ה' במקום שחשודים על החרמות ועל השבועות. כי כל עבירה יש תקנה בתשובה ולחרם ולשבועה לא ינקה בתשובה בזה העולם ולכן אין טוב לדור אצלם כי א"א שלא יהנה מהם או הוא מהנה אותם וכל העובר על החרם כאלו עבר על חמשה חומשי תורה. אם תמנה כל תיבה שבסוף כל ספר במצרים דספר בראשית מסעיהם דספר שמות סיני דספר ויקרא יריחו דספר במדבר סיני ישראל דמשנה תורה ותטול אות ראשונה ואחרונה של כל תיבה ותיבה יעלו למנין חרם וחרם בגימטריא רמ"ח כמנין אברים של אדם: